נשחק תופסת כיפים - בוחרים ילדה אחת שהיא תיהיה התופסת לאורך כל המשחק (כמובן מומלץ להחליף תופסות כל משחק) התופסת פשוט צריכה לתפוס את כל השאר - כל ילדה שהיא תופסת נעמדת במקום ומחכה שילדה אחרת תתן לה כיף (כל ילדה יכולה לתת לכולם כיפים כל עוד היא לא תפוסה..)
 מי בא למסיבה עם קאץ - המשחק מי בא למסיבה המקורי הולך ככה: אחת מהחניכות בוחרת חוקיות מסוימת (לדוג: רק דברים שמתחילים בא', ירקות ופירות, מילים עם 5 אותיות וכו..) המטרה היא לגלות מהי החוקיות לכניסה למסיבה.
איך עושים את זה? כל חניכה אומר מה היא מביאה למסיבה והחניכה שבחרה את החוקיות אומרת אם היא יכולה להיכנס למסיבה או לא (אם המילה לפי החוקיות אז כן ואם לא אז לא..)
ועכשיו לקאץ - לפני הפעולה אחת מהמדריכות הולכת לאחת מהחינוכות ומסבירה לה שבמהלך הפעולה נשחק את המשחק וכאשר יהיה התור שלה היא תכניס את כולם למסיבה 
דג מלוח - בוחרים חניכה שהיא תיהיה הדג מלוח היא עומדת בצד אחד של השטח וכל השאר בצד השני, ה"[b]דג[/b] המלוח" מסתובבת עם הגב למשתתפים, וצועקת "1, 2, 3 [b]דג מלוח[/b]", ומסתובבת חזרה אל כולם. בזמן שהיא צועקת שאר החניכות מתקדמות  אליה. מתי שהיא פותחת עניים כולם קופאים במקום. אם הדג המלוח רואה מישהי זזה היא א.ומרת את השם שלה ואותה חניכה צריכה לחזור לקו ההתחלה...

מסר:
החזרה בתשובה היא דבר שה' כל כך מעריך ולכן תאליך החזרה בתשובה הוא יכול להיות בכל זמן ובכל דרך
דוגמאות מתוך הפעולה - במשחק תופסת כיפים אפר לחזור למשחק בכל עט ובעזרת כל ילדה, כך גם תהליך החזרה בתשובה, אפשר לחזור בתשובה בכל זמן ובכל דרך
במשחק מי בא למסיבה כאשר מגיע התןר של אותה הילדה שדיברנו איתה לפני הפעולה אז מאותו רגע כולם נכנסים למסיבה כך גם ה' הוא מקבל את כולם ותומך בחזרתם  בתשובה...
במשחק דג מלוח אפשר להיפסל פעמים רבות אך להמשיך במשחק כך גם בחיים, אפשר ליפול שוב ושוב ותמיד יהיה לנו עוד היזדמנות לחזור בתשובה...  


סיפור - לא חובה פשוט אם מרגיש לכם שהפעולה ריקה אפשר להביא אותו גם...
(אפשר להקריא ואפשר להדפיס את זה כצ'ופר לסוף הפעולה)

פעם נסע רבי יהודה הנשיא ונקלע לעירו של של רבי אלעזר, בנו של רבי שמעון בר יוחאי.

שאל רבי יהודה את המקומיים האם רבי אלעזר הניח אחריו בן. "אכן, יש לו בן ושמו יוסי" הם אמרו, "אך הוא סר מדרך הישר והוא לא הולך בדרכי אביו."

רבי יהודה היה עצוב לשמוע כי בנו של הצדיק יצא לתרבות רעה. הוא פגש אותו והעניק לו סמיכה לרבנות, ולאחר-מכן שלח אותו לדודו רבי שמעון בן איסי.

הדוד התמסר לחינוכו של אחיינו הצעיר, אך עדיין עמדו בפניו נסיונות כבירים. בכל פעם שהיה רבי יוסי רוצה לשוב לדרך הרעה ולעשות את דרכו לעירו שם נכשל בחטאיו, היה הדוד משכנע אותו שלא לעשות זאת.

"הלא הפכו אותך לחכם גדול, פרסו עליך גולת זהב מפוארת ואף קוראים לך רבי. האם ברצונך לשוב לעירך ולהפסיד את הכול?"

כך היה אומר לו דודו שוב ושוב, עד שרבי יוסי נשבע לו שהוא לא ישוב עוד לעירו.

כשגדל נסע רבי יוסי ללמוד בבית מדרשו של רבי. "הלא זהו קול ממש דומה לקולו של רבי אלעזר בנו של רשב"י!" זיהה רבי את הקול, וכשסיפרו לו שזהו הבן שעזב את דרכו הרעה וחזר בתשובה, קרא רבי יהודה את הפסוק "פרי עץ צדיק חיים ולוקח נפשות חכם". פרי עץ צדיק הוא רבי יוסי, בן ונכד למשפחת צדיקים; והחכם הלא הוא הדוד רבי שמעון בן איסי שידע בחכמתו לקרב את לבו של האחיין ולהחזיר אותו למוטב.

בהצלחה !