[b]פעולה לאור משנת חייו של הרב דרוקמן זצ"ל: [/b]אני חי כדי לעשות טוב לעם ישראל

משחקים מלא משחקים שהם צריכות לתת לאחר, להסתכן בשביל האחר, לעשות בשבילו
תפסוני
הדגל: מחלקים את הקבוצה והמגרש ל2 קבוצות. לכל קבוצה דגל. המטרה של כל קבוצה לחטוף את הדגל של הקבוצה השנייה ולהביא אותה בחזרה לשטח שלהם. אפשר להעביר את הדגל בין חברי הקבוצה. אם מישהו נתפס בזמן שנמצא בשטח של הקבוצה השנייה, הוא יוצא מהמשחק עד שמשחררים אותו ב"כיף".
תופסת עכברים: משחקים תופסת. כל מי שנתפס על ידי התופס יוצא מהמשחק, וצריך לחכות שמישהו יזחל בין הרגליים שלו כמו עכבר כדי לחזור למשחק.
תופסת כיפים: משחקים תופסת. כל מי שנתפס על ידי התופס יוצא מהמשחק, וצריך לחכות ל"כיף" על ידי מישהו שעדיין במשחק. ה"כיף" משחרר אותו לחזור למשחק.
אפשר לחשוב על משחקים אחרים שבהם מישהו צריך להסתכן עבור חבר אחר בקבוצה.

מקריאים את החלק מהנאום של הרב דרוקמן ביום הולדת 90 שלו בבניני האומה(אפשר לחלק את זה לפתקים ושכל חניכה צריכה להקריא חלק... ככה הם צריכות להיות מרוכזות...)

"מורי ורבותיי, האמינו לי שאני נרגש לראות את כולכם. אבל יחד עם זה אני מצטער על כל הטרחה שלכם. מה הייתם צריכים לטרוח. מה קרה. מלאו לי תשעים שנה?
אבל אם הטרחה הזאת יש לה ערך כללי, אם זה מוסיף לעם ישראל, אז יש לזה ערך. אנחנו צריכים לעשות דברים שיוסיפו לעם ישראל. אני לא חי כדי שיעשו לי יום הולדת, זה לא החיים. [b]אני חי מפני שאני צריך לעשות טוב לעם ישראל"[/b]

לנאום המלא-https://www.makorrishon.co.il/news/547267/

וצ'ופר מצורף:)