[b]אני רוצה ללמד את החניכים שגיבוש מגיע מתוך מילים טובות ולא רק להגיד את זה אלא גם לגרום להם לעשות את זה בצורה שהם יתחברו

בשביל להוציא קצת את האנרגיות נתחיל במירוץ שליחים, שני קבוצות צריכות להעביר מים מדלי אחד לשני בעזרת כוס (אפשר עם חור קטן) 

משחק שני- מתחלקים לקבוצות לא גדולות מדי ונותנים לכל קבוצה ביצה, יש לקבוצה חצי שעה לדאוג לזה שכשנפיל את הביצה ממקום גבוה לא יקרה לה כלום על ידי זה שיעטפו אותה בהמון טישו וכאלה, (אל תגאדו הם מצליחים)

עכשיו ניקח את החניכים נושיב במעגל על כיסאות ונשים מוזיקה מרגיעה ונגיד לכולם לעצום עינים, נסביר שכל פעם נקרא ל3 חניכים לעמוד (משתנה לפי הכמות בשבט) ואנחנו נקריא הגדרה  (נספח 1) והם יגעו במי שהכי עונה להגדרה הזאת בשבילם (שימו לב צריך להדגיש שמי שלא נגעו בו בהגדרה מסוימת זה רק נכון למשהו מסויים זה לא שהוא לא מוצלח!
לדוג: המדריך נוגע ב3 חניכים בדממה והם נעמדים והוא שואל:"מי יעזור לך בכל דבר שתבקש ממנו?), כל אחד מהשלושה שעומדים נוגע במי שהוא חושב שהכי מתאים וחוזר לשבת ולעצום עינים, וככה נגלה הבאה.[/b]


[b]רק אחרי שהמדריכים שלי עשו לי את הפעולה הזאת עלי הבנתי כמה זה חזק ואיך זה מרגש שמשהו נוגע בך למרות שאין לך מושג מי הוא בכלל, זה. לכן אחרי שהחלטנו שמספיק או שהם מיצו נגיד להם שהם כל כך התרגשו כשנגעו בהם ופרגנו להם, וזה עוד כשזה היה בעצימת עינים, אז מה הכח של מילה טובה כשאומרים בפנים! [/b]