[b]חלק 1:[/b]
- פורשים את הדפים עם הערכים (נספח 1), על הרצפה, באקראי או במעגל, ואומרים לכל אחד לגעת בערך שהכי חשוב לו. (כנראה יהיו דקה או שתיים של התלבטות, תנו לזה לקרות.)
- אחרי זה, אומרים לכל אחד שהוא צריך לגעת בעוד ערך שחשוב לו בלי לעזוב את הערך הראשון.
- אפשר להוסיף גם ערך שלישי, רביעי ואפילו חמישי, אבל בנקודה שרואים שכבר מתחילים להסתבך (בדרך כלל בשני או בשלישי), אומרים שמותר לגעת בערכים שלכם דרך שרשרת, כשרק שניים או שלושה חברים מפרידים בינך לבין הערך. (תלוי בגודל של המעגל.), כך שבנקודה מסויימת, כולם אמורים בסוף לגעת בערכים שחשובים להם די בקלות אבל הכל קורה בלולאה מסובכת.

[b]חלק 2:[/b]
- [i]דיון[/i]: האם זה שאנחנו מנסים לעשות כל כך הרבה דברים בתור ציבור גורם לנו לא להצליח בדבר? (אם הרבה הצביעו על דברים שלא קשורים לתורה, אפשר לדבר על זה שהחרדים הצליחו בזה יותר מאיתנו – כי לרוב הם לומדים יותר תורה, ויש להם פחות דתל"שים.)

[b]חלק 3: [/b]
- אחרי שהדיון מתחיל להיות יותר מורכב, ולחלק מהחבר'ה אולי באמת אין תשובות, מעבירים לכמה חבר'ה את הקטעים הבאים (נספח 2), ונותנים להם לקרוא אותם על פי הסדר:

קידושין מ' עמוד א':
[b]אפילו חשב אדם לעשות מצוה, ונאנס ולא עשאה, מעלה עליו הכתוב כאילו עשאה.[/b]
הקטע הזה מראה שלפעמים הכוונה יותר חשובה מהמעשה הסופי.

מסכת אבות פרק ה' משנה כ"ג:
[b]"[/b][b]בן הא הא אומר: לפום צערא אגרא"[/b]
הקטע הזה מראה שיותר חשוב ההשתדלות והניסיון מאשר התוצאה.

והרב צבי מאיר זילברברג מדייק את זה בצורה שמתאימה לנו אפילו יותר:
[b]"[/b][b]אבל ה´ יתברך רוצה שנשריש בנפשנו שאין הוא דורש מאיתנו שום הצלחות ושום תוצאות ושום הרגשת הלב, רק דבר אחד ויחיד חפץ ה´ יתברך מאיתנו: להשתדל, להשתדל ושוב להשתדל."[/b]
-הרב צבי מאיר זילברברג

בסופו של דבר: כן, אנחנו צריכים לכוון לאידיאלים גדולים, אנחנו צריכים לנסות להיות גם דתיים וגם לאומיים, גם אם זה קשה, גם אם נצטרך לקום מאה פעמים בשביל זה.

[b]אם עשיתם את הפעולה או שהיא עזרה לכם במובן מסויים, אשמח לשמוע בתגובות![/b]

[b]נספחים[/b]:
[i]נספח 1, דפי ערכים:[/i]
[attachment=0]דפי ערכים.docx[/attachment]
[i]נספח 2, קטעים וציטוטים:[/i]
[attachment=1]קטעים וציטוטים.docx[/attachment]