[b]מהלך הפעולה:
[/b]
[b]משחק ראשון:[/b] החניכים מתחלקים ל-2 קבוצות. בכל קבוצה מתמנה ראש קבוצה. המטרה היא לבנות את המגדל הכי גבוה (תחרות יעני...)
מכל הדברים שיש בסניף. עכשיו הקאצ': מנהיג אחד יושב על כסא, אסור לו לקום ממנו ומשם
הוא מנהל את התחרות. השני עושה ביחד עם כולם.
[b]דיון קצר:[/b] איך הרגשתם בקבוצות? שמתם לב להבדלים בין המנהיגים? למנהיגים – איך הרגשתם?
אם הקבוצה של המנהיג המשתתף ניצחה, מראים להם שמנהיג צריך להיות יחד עם ה"עם".
[b]משחק שני:[/b] באותן קבוצות, כל קבוצה צריכה לשכנע אותנו – המדריכים – למה המגדל שלה הכי מקורי ויפה. לאחר דיון של כמה דקות
המנהיג צריך להציג לפנינו את הטיעונים שלהם ואנחנו נקבע מי זוכה.
[b]משחק שלישי:[/b] נכון, זה דומה למה שעשינו בשבוע שעבר. תחרות בין אותן שתי קבוצות, הפעם בוחרים מנהיגים אחרים. תחרות בין
שתי הקבוצות: על כל קבוצה להסתדר לפי כמה קריטריונים: גובה, מספר אחים, מידת נעליים,
האות הראשונה של שם המשפחה. אבל – כולם עומדים בשורה וזזים אך ורק איך שהמנהיג אומר.
אסור לאף אחד חוץ מהמנהיג לדבר.
[b]דיון קצר:[/b] איך היה? למנהיגים – איך הרגשתם? מה זה אומר עליכם ובאופן כללי על מנהיגים?
[b]סיפור:[/b] [i]שימו לב שיש לחפש בסיפור תכונות של מנהיג[/i].
תושבי הממלכה היו מודאגים עד מאוד. פרדיננד מלכם האהוב הלך ונחלש ונראה כי הוא עומד להיפרד מהעולם. 'מה יהיה אחרי מות המלך?' התלחשו התושבים
בדאגה. 'כיצד הממלכה תחזיק מעמד?'
במשך חמישים שנה שלט המלך פרדיננד ביד רמה, חיזק את ארצו וביסס את מעמדה. הוא בנה חומות אבן גבוהות לאורך הגבול עם ממלכתו של המלך הוריאס,
והציב גנרלים מנוסים בראש צבאה הגדול.
המלך פרדיננד הביא מומחים מארצות רחוקות כדי שילמדו את האיכרים שיטות חדשות בעבודת האדמה, ודאג שהם יחיו ברווחה מפרי עמלם. עם זאת הוא
מינה שופטים ושוטרים בערים ובכפרים כדי לשמור על החוק והסדר ללא פשרות. כאשר אחד האזרחים
סרח וחטא כלפי שכנו, שפט אותו המלך בחומרה יתרה ואף דאג לפרסם את דבר העונש, כדי שכולם
יראו מה עונשו של כפוי טובה הפוגע בחיי הממלכה.
'מה יהיה אחרי מות המלך?' דאגו התושבים. 'מי ימנע מהמלך הוריאס לפלוש לארצנו הפורייה וברוכת האדמה ולכובשה? הבה נקווה שיורש העצר, הנסיך פלוריאן,
ימשיך בדרכו של אביו ויגן על ארצנו'.
הנסיך פלוריאן חונך שנים רבות על ברכי המלך, אך מזה כמה שנים נעדר מהממלכה לאחר שנשלח לארץ רחוקה כדי להשתלם בדרכי השלטון ובתורת הצבא.
יורש העצר למד שם מפי מצביאים רבי תהילה ומדינאים מנוסים כדי שבבוא הזמן יוכל ליטול
לידיו את רסן השלטון.
שרי המדינה הבכירים יצאו בדחיפות להזעיק את הנסיך חזרה אל הממלכה. לאחר שבוע חזר יורש העצר לארצו, ולאחר עוד כמה ימים גווע המלך פרדיננד ומת.
במשך חודש ימים ביכו התושבים את המלך והתאבלו עליו, ואז הוכתר בנו למלכה החדש של הארץ.
כבר בנאומו הראשון של המלך פלוריאן, בכיכר עיר הבירה, נשבה רוח חדשה בדבריו. הוא סיפר לתושבים על מסעותיו בארצות רחוקות ועל מה שלמד שם.
'כל בני האדם שווים', אמר המלך החדש, 'ולשום אדם אין זכות להתנשא על חברו. בארצנו יהיה
מעמד שווה לכול. לא יהיו עניים ועשירים, חלשים וחזקים, שולטים ונשלטים. כולנו בני הארץ
וכולנו שווים'.
כל הנאספים בכיכר הריעו בהתלהבות, אך בשוּרוֹת הראשונות, שם ישבו חשובי המדינה וראשיה, לא נראו חיוכים אלא רק מבטים מודאגים. 'מה הוא עושה?'
שאלו המצביאים והמושלים זה את זה, 'הוא הולך להרוס את המדינה'.
לאחר הנאום נכנסו אל המלך כמה שרים אמיצים שניסו לדבר על ליבו, אך הוא השיב את פניהם ריקם. 'אתם חוששים למעמדכם', לעג להם פלוריאן, 'התרגלתם
לשלוט על העם ולכן אתם מתנגדים לרעיונותיי החדשים'.
כבר למחרת הודיע המלך שכל השרים יעזבו את בתיהם המפוארים ויגורו בדירות פשוטות ככל בני העם. לאחר זמן מה החליט כי מצביאי הצבא לא יזכו יותר
לכרכרות פרטיות אלא ייסעו בהסעות ההמוניות ככל החיילים. החלטתו הבאה הייתה שהשופטים
לא ילבשו עוד גלימות משי מהודרות ולא יישבו על כסאות מוגבהים, אלא ייראו וינהגו כאחד
האדם.
המוני העם העריצו את המלך ושיגרו לו תשורות ואגרות תודה. סוף סוף הם זכו במעמד שווה לאצילים ולמלומדים ולא ידוכאו תחת בכירי הממלכה. אולם
לאט לאט החלו החיילים לזלזל במפקדיהם ולהמרות את פקודותיהם. התושבים כבר לא חששו מהשוטרים
ומהשופטים. האיכרים התרשלו בעיבוד שדותיהם משום שכאשר חסרה להם תבואה הם נכנסו לשדהו
של האיכר השכן ונטלו את הדרוש להם.
מושלי המחוזות והשופטים ראו את המדינה יורדת לטמיון והחליטו לבוא אל המלך כאיש אחד ולהעמידו על חומרת המצב. דבר הגעתם אל המלך נודע בציבור,
וכאשר הללו הגיעו לארמון המלוכה התארגנה הפגנה רבת משתתפים של המוני העם, שצעקו סיסמאות
בשבחו של המלך הנדיב ובגנותם של המושלים והשופטים שאינם מסוגלים לוותר על מנעמי השלטון.

המלך האזין לדברי בכירי הממלכה, אך כל הזמן הזה באו באוזניו צעקות העידוד והאהבה של ההמון בחוץ. בסיום הפגישה הוא הודיע כי גם הוא עצמו
עוזב את הארמון ועובר לגור בבית פשוט ורגיל כדי להיות שווה לתושביו.
תוך כמה שנים התפוררה הממלכה: הצבא נחלש, השדות לא נתנו את יבולם, גניבות ופשעים מילאו את רחובות הערים וכל אדם עשה ככל העולה על דעתו.
עוד בטרם מלאו חמש שנים לעלייתו של המלך פלוריאן על כסא אביו, פלשו חייליו של המלך
הוריאס, כבשו את הממלכה והשתלטו על כל אוצרותיה.
כאשר פלוריאן הובל כבול בשלשלאות לבירת ממלכתו של הוריאס, בדרכו לבית הכלא, הוא הופתע לגלות את אחד המדינאים החשובים שאצלו למד בעבר, וממנו שאב
את מרבית רעיונותיו על השוויון בין התושבים.
פלוריאן חש מפח נפש נורא. רק עכשיו הבין שהמדינאי הזה היה שלוחו של הוריאס. הוא דאג להכניס לראשו רעיונות שיחלישו את הממלכה ויפוררו אותה
מבפנים, כדי שייקל על שולחו לפלוש אליה ולכובשה.
[b]שאלה:[/b] איך, לפי הסיפור, צריך מנהיג להיראות?
[b]מסר:[/b] למנהיג צריכות להיות כמה תכונות – כריזמה וסמכות (כמו במשחקים ששיחקנו), יצירתיות, אחריות. עוד דבר זה שמנהיג
צריך לרדת אל העם כמו במשחק הראשון, אבל מצד שני – לא יותר מדי, כי אז הוא מאבד את
ההערכה שאמורה להיות כלפיו.
כולנו מנהיגים. מי מאיתנו שמנהיג "רק" את עצמו, ומי מאיתנו שמנהיג 250 מיליון בני אדם כמו אובאמה. אנחנו צריכים לזכור שאנחנו אחראים
לעצמנו ולא אף אחד אחר