[b]מה צריך?:[/b]
​​​​​קופסאת נעלייםסידור

[b]מהלך הפעולה:[/b]

מתחילים עם כמה מתנדבים מהשבט שצריכים לספר את הסיפור כיפה אדומה.
הראשון מספר רגיל את הסיפור, השני מציג את הסיפור בפנטומימה, השלישי מספר בחירבושים בצרפתית, וכן הלאה עד שנמאס לך...

לוקחים קופסאת נעליים שבתוכה יש סידור, ואומרים לחניכים שבתוך הקופסא הזאת נמצא משהו שיכול להגשים להם את כל המשאלות.
מעבירים את הקופסא בין החניכים, וכל אחד מבלי לפתוח את הקופסא מבקש משו בלחש. ואחרי שהקופסא חוזרת אל המדריך, עושים סיבוב שני. הפעם, מבקשים מכל חניך להציץ בקופסא בלי שהחבר ליד ייראה מה יש בתוכה.. בשקט!

עכשיו, מספרים להם סיפור:
תמר לומדת בבית ספר, טוב לה והיא ממש מצליחה בלימודים!
ויום אחד היא צריכה לעשות מבחן, ווהיא מקבלת ציון ממש נמוך. היא מבקת לעשות אותו שוב, והיא מקבלת עוד פעם ציון ממש לא טוב.
היא נכנסת לחדר שלה בעצבים נועלת את הדלת, ההורים שלה דופקים, מנסים לנחם למצוא פיתרון והיא בשלה.
אח שלה מגיע במיוחד מהצבא עם פרחים ובא כדיי להיות שם והיא בשלה בחדר נעולה.

המסר-
זוכרים את הקופסא? איך ביקשתם הכל בלי גבולות ואז ראיתם שזה בעצם ה'?
בעצם כמבקשים, צריך לבקש מה'. לפעמים אנחנו תולים את הציפיות שלנו בדברים אחרים שאין להם יכולת לעזור לנו באמת, (תסבירו- גם הקופסא, אבל גם דברים כמו ליהיות הכי מגניב, ללבוש אתהבגדים הכי יפים, דברים שלא באמת יעזרו לנו) כי רק לה' יש את היכולת לעזור לנו ולשמוע את התפילות שלנו.

אבל איך ההצגה קשורה? (כיפה אדומה)
לפעמים התפילה משעממת נכון? וכשמתפללים אז אותו יום אותה תפילה זה מתיש. ממש כמו הסיפור אותו סיפור של כיפה אדומה.
אבל, פעם הסיפור היה רגיל, פעם בפנטומימה, פעם בצרפתית... ככה גם בתפילה - אפשר וצריך לחבר את התפילה למקום שאני מתחברת אליו.

והסיפור? (השני)
אנחנו בחודש אלול חודש הרחמים והסליחות, אותה ילדה שהתעצבנה ונעלה את החדר אבל כולם ניסו להיכנס, ככה גם ה'. המלך בשדה, הוא פה, הוא הגיע במיוחד, הוא דופק על הדלת, אז בואו לא נשאיר את הדלת שלנו נעולה,
ונפתח אותה למלך מלכי המלכים!