פעולה מיוחדת על בית המקדש ששחזרתי מהפעולה שהמדריכות עשו לי כשהייתי בשבט נבטים:

בהתחלה המדריכות בחרו 5 בנות. לראשונה הן הראו תמונה וביקשו ממנה לזכור את כל הפרטים, ואז היא הייתה צריכה לתאר לבת השנייה את התמונה, הבת השנייה הייתה צריכה לתאר לבת השלישית וכן הלאה עד לחמישית שמראים לה את התמונה ושמים לב לכל ההבדלים בין התיאור לבין התמונה האמיתית.
הנמשל של זה זה שכמו שאם לא ראינו בעיניים שלנו את התמונה אנחנו לא כ"כ מכירים אותה ככה גם בית המקדש, לא ראינו אותו בעיניים רק שמענו עליו, ולכן לפעמים אנחנו לא מרגישים שהוא חסר לנו, ואז כאן מסבירים כמה בית המקדש חסר לנו...

המשחק השני היה שבנינו אוהל מושקע, סדינים, אטבים, חבלים... ואז כשסיימנו בא ילד (שהמדריכות ביקשו ממנו לפני) עם מספריים וגזר לנו את כל החבלים. כמובן שבתור חניכות התבאסנו ממש שהוא הרס לנו את ה"מחנה" שהשקענו עליו, והנמשל הוא שכמה שהצטערנו על אוהל שלקח לנו נגיד חצי שעה לבנות אז תתארו את העצב של חורבן בית המקדש שהיה פי כמה וכמה וכמה מהאוהל הזה מכל הבחינות.

זה מסר חזק ביותר שהחניכים זוכרים.
כמובן שאח"כ מגלים להם שהמדריכות ביקשו מהילד לגזור את החבלים ושהוא לא עשה את זה מכוונה רעה...
וכמובן שגם אפשר לספר את הסיפור על האחים והשיבולים, ואז לבקש מהחניכים לספר על מקרה שבו הם וויתרו/התגברו עם אחים/חברים,  ולהסביר את החשיבות של אהבת חינם.