סיפור מהמם.

צריך לציין שהסיפור הזה קרה עם אדמור הרש"ב (האדמור החמישי של חסידות חבד)

קצר וקולע

בעיירה רחוקה הייתה קהילה של יהודים. 
רוב יהודי הקהילה היו אנשים פשוטים, מאמינים, עניים קצת, שכיבדו מאוד את הרב שלהם ובאו אליו כל בוקר לקבל ברכה.
וככה, כל בוקר, היה הרב מברך את אנשי הקהילה בהמון הערכה ואהבה. אנשי הקהילה הרגישו את האהבה של הרב ולכן בכל בוקר חיכו לתשומת הלב המיוחדת של הרב, להערכה שלו כלפיהם, לברכה שהייתה מכוונת לכל אחד ואחד מהם.
לאחר שהיו מקבלים את הברכה, היו אנשי הקהילה הולכים לעבודה.
רובם הגדול היו עובדים קשה. הם היו דייגים, מוכרים בשוק, עגלונים וכ'ו.
היה בעיירה יהודי אמיד אחד, שלא הצליח להבין למה הרב מתנהג אליהם בצורה כזאת יפה. הוא ניגש לרב לאחר סבב הברכות,
ושאל "כבוד הרב, אתה לא באמת מכיר את האנשים האלו. אתה מתייחס אליהם כאילו הם אנשי עסקים מכובדים, כאילו הם מכובדים, כאילו הם חכמים. כבוד הרב, אני מכיר אותם באמת. אני רואה איך הם מתבזים בעבודתם, איך הם מקבצים נדבות לפעמים, איך הם צועקים בשוק או איך הם מטפלים בסוסים שלהם. אנשים כאלו הם לא אנשים שצריך להתייחס אליהם איך שאתה מתייחס אליהם!!"
הרב התסכל על היהודי במבט שלא ניתן לפרשו, ושתק.
היהודי חיכה לתשובת הרב, ששתק ושתק. לבסוף שאל הרב את היהודי במה הוא עוסק.
ענה היהודי שהוא סוחר באבנים טובות וביהלומים. 
ביקש הרב מהיהודי שיראה לו את הסחורה שיש לו.
היהודי הוציא את היהלומים, הראה אותם לרב והסביר על בפירוט על כל אבן שיש לו.
לבסוף, הוציא הסוחר יהלום ובזהירות הגיש אותו לרב. הוא הסביר לרב שזה היהלום הכי יקר שלו, הכי מיוחד שלו, הכי מדהים שלו.
הרב הסתכל על היהלום, גיחך ואמר שזה היהלום הכי מכוער וזול שראה אי פעם.
הזדעזע הסוחר ואמר לרב: "כבוד הרב לא מבין באבנים טובות, לכן הוא מדבר ככה".
ענה לו הרב "אתה לא מבין בנשמות, לכן אתה מדבר ככה."
*************
מה זה אהבת חינם בעצם? להסתכל על כל יהודי ולא לראות את העטיפות שלו. לראות את הנשמה האלוקית שיש לו. להבין שלאיש שמולי יש "חלק אלו-ה ממעל", יש לו נשמה. מתוך הכבוד הזה, לכל האנשים, נולדת אהבת חינם...