סיפור קצר עם מוסר השכל: 
היא ירדה בדרכה אל חנות המכולת לקנות גבינה, חלב וביצים.  באמצע הדרך היא חייכה אל זר ברחוב, שנראה לה מהורהר ונוגה.
נדמה שהחיוך גרם לו להרגיש טוב יותר עם ההחלטה העיסקית שקיבל אמש, עד שהשאיר טיפ שמן למלצרית, בסוף הארוחה שאכל כעבור שעה במסעדה.
המלצרית, מופתעת ושמחה מגודלו של הטיפ, נתנה חלק ממנו לקבצן שישב לקבץ נדבות ברחוב.
האיש ברחוב, עזוב ומלוכלך, שבמשך היומיים האחרונים הוא לא אכל דבר - היה אסיר תודה.
בכספה של המלצרית החביבה, הוא רכש לעצמו מנת אוכל טובה, בסיומה הוא ארז את הנותר והלך אל פינתו האפלולית והמלוכלכת.
הוא לא ידע באותו הרגע שהוא עלול שלא לראות את יום המחר.
בדרכו לחדר המדרגות, שם ביתו, הוא אסף כלבלבון רועד ועזוב, שמח כי גם הוא יוכל, לשם שינוי,  להעניק לאחר, ובאותה עת – לזכות לחבר. הכלבלב היה ממש מאושר לאכול משהו, ולהיות תחת קורת גג כשבחוץ יורד הגשם וקר.
אותו לילה, פרצה בחדר המדרגות דליקה ואיימה לשרוף את כל הבניין. הכלב התעורר מן המהומה, ונבח נביחות רמות מלאות אזהרה. הוא נבח עד שהעיר את כל הבניין ובכך הציל את כולם מכל פגע.
אחת מאותם תושבי הבניין היתה אותה בחורה אלמונית,
שלקראת אדם זר היא שלחה מבטה עם חיוך של חום, אהבה וסימפטיה, שלא עלה לה דבר.

וכך העולם מסתובב ועובד
מה שתשלח - יחזור אליך בסוף הסיבוב
כי כולנו קשורים, והכל אחד,
ואם אתה מחפש אהבה,
כדאי שתהיה קודם כל,
אדם אוהב.