בשנת 1921, וינסטון צ'רצ'יל, אז שר המושבות של בריטניה, הגיע בתוקף תפקידו לביקור בארץ ישראל שזה עתה הפכה לחלק מהאימפריה הבריטית הגדולה. במסגרת הביקור הגיע לתל אביב, בלוויית הנציב העליון, סר הרברט סמואל, הברון ג'יימס רוטשילד.

תל אביב קושטה לקראת בואם בדגלים, בשטיחים ובפרחים. כדי להדגיש את הצבע הירוק, החליט ועד תל אביב אף לקשט את הדרך שבין בית הוועד לביתו של דיזנגוף בעצים. מאחר שלא היה זמן מספיק לנטיעת עצים, החליט הוועד לכרות עצי ברוש ואורן מחורשות מקווה ישראל, ולתקוע אותם, פשוטו כמשמעו, בחולות.

כאשר התקרבה מכוניתו של צ'רצ'יל ותזמורת הגימנסיה פצחה בנגינה, החל הקהל להידחק, העצים נפלו ונחשפו גזעיהם הכרותים. לנוכח המראה הזה פרץ צ'רצ'יל בצחוק ולחש לדיזנגוף: "מיסטר דיזנגוף, בלי שורשים שום דבר לא יצמח כאן".