על ידי כפיר ורהפטיג » 30/10/2014, 18:56
חיים הוא דייג. הוא יושב על המזח, משליך את החכה אל המים ומחכה למתיחת החוט, הסימן שהדג נתפס בחכה. בזה אחר זה הוא שולה את הדגים מן המים, בורר את הדגים היפים והגדולים. כשהסל מתמלא, לוקח חיים את הסל ופונה לחנות הדגים, הם תמיד קונים ממנו את כל הסחורה, ולחיים יש מספיק כסף בדיוק עד למחר.
עם המשכורת היומית שלו חוזר חיים הביתה. בבית הוא יושב בשלווה, אוכל בנחת, מעיין בספר והולך לבית הכנסת לתפילה ושיעורי תורה. טוב לו בחייו.
ויש גם ימים אחרים בהם החכה מוטלת במים השקטים, ודגים אין. בימים כאלו יושב חיים רגוע, הוא לא מאבד את שלוות נפשו, מתיק האוכל הקטן שלצידו הוא שולף ספר משניות קטן, ובינתיים, עד שיבואו הדגים הוא לומד, וממתין בסבלנות עד שמשהו ייתפס בחכה, עד שיהיה משהו בסל.
רק לקראת ערב, מרים חיים את הסל שהספיק להתמלא במקצת, פונה אל בעלי המסעדות, מקבל כמה שקלים וממהר הביתה לאכול משהו ולרוץ לבית המדרש, להספיק כמה שנשאר.
באחד הימים, בעוד חיים יושב על המזח, החכה במים, ספר המשניות ביד, עוצרת בסמוך מכונית מפוארת ומתוכה יוצא איש עשיר, פעם הם היו שכנים, ועכשיו ההצלחה האירה לו פנים, הוא עזב את השכונה ועבר לגור במגדלים החדשים בצפונה של העיר. עכשיו הוא בא לבקר בשכונה, לראות את החוף. “שלום עליכם רבי חיים, מה שלומך?” וחיים משיב: “עליכם השלום! ברוך השם יום יום, כמו שאתה רואה מתפרנסים ולומדים קצת משניות בשביל הנשמה”. האיש העשיר מניד בראשו. “חיים, אפשר להציע לך עסק?” חיים משיב “למה לא? אם זה טוב, אז יהיה לטובה!”. אומר העשיר: “תראה, אתה יושב כאן שעות, עם החכה ביד, מתאמץ לשלות דגים, ומתפרנס בדוחק. למה שלא תחשוב בגדול? תסתכל קדימה תתקדם, תתרחב, תתפתח! בהתחלה תצטרך אמנם לעבוד קצת יותר קשה, תשקיע יותר שעות ותתפוס יותר דגים. את הכסף שתרוויח תשים בצד ותחסוך. כשיצטבר לך סכום גדול מספיק, תקנה לך סירת דייגים קטנה. תשקיע ותקנה רשתות מקצועיות, תצא אל הים הפתוח ותתחיל לתפוס הרבה יותר דגים ממה שתפסת עד היום, תעבוד עם יותר מסעדות. את הכסף שתרוויח תחסוך עד שתוכל לקנות סירה יותר גדולה, תעסיק צוות עובדים, תשווק את הדגים לחנויות נוספות ותעלה את סכום הרווחים.
הוא שתק לרגע. וחיים שאל: “ואז?”
עיניו של האיש נצצו: “ואז, תרכוש עוד סירות, תעסיק עוד עובדים, תפתח רשת לשיווק דגים, אתה לא תצטרך עוד לצאת ולעבוד בחום ובקור, בשמש ובגשם, תוכל לשבת במשרד ממוזג במקום מכובד ולנהל את הרשת, תעסיק מאות עובדים, ותגלגל סכומי כסף אדירים. תחשוב בגדול, חיים!”
חיים שאל: “ואז?” העשיר נאנח. “נו, באמת?! אז תהיה עשיר באמת, יהיה לך כסף, תוכל לעשות מה שאתה רוצה. אתה אמנם תצטרך לעבוד קשה. אבל אז, כשיהיה לך קצת זמן פנוי, תוכל לבוא לכאן, לשבת קצת על חוף הים בשלווה, ליהנות מהרוח והשמש, לדוג קצת דגים, ולקרוא פרקי משניות בנחת... ממש תענוג."
חיים לא הבין. “אבל זה מה שאני עושה עכשיו, ידידי...”
חיים הוא דייג. הוא יושב על המזח, משליך את החכה אל המים ומחכה למתיחת החוט, הסימן שהדג נתפס בחכה. בזה אחר זה הוא שולה את הדגים מן המים, בורר את הדגים היפים והגדולים. כשהסל מתמלא, לוקח חיים את הסל ופונה לחנות הדגים, הם תמיד קונים ממנו את כל הסחורה, ולחיים יש מספיק כסף בדיוק עד למחר.
עם המשכורת היומית שלו חוזר חיים הביתה. בבית הוא יושב בשלווה, אוכל בנחת, מעיין בספר והולך לבית הכנסת לתפילה ושיעורי תורה. טוב לו בחייו.
ויש גם ימים אחרים בהם החכה מוטלת במים השקטים, ודגים אין. בימים כאלו יושב חיים רגוע, הוא לא מאבד את שלוות נפשו, מתיק האוכל הקטן שלצידו הוא שולף ספר משניות קטן, ובינתיים, עד שיבואו הדגים הוא לומד, וממתין בסבלנות עד שמשהו ייתפס בחכה, עד שיהיה משהו בסל.
רק לקראת ערב, מרים חיים את הסל שהספיק להתמלא במקצת, פונה אל בעלי המסעדות, מקבל כמה שקלים וממהר הביתה לאכול משהו ולרוץ לבית המדרש, להספיק כמה שנשאר.
באחד הימים, בעוד חיים יושב על המזח, החכה במים, ספר המשניות ביד, עוצרת בסמוך מכונית מפוארת ומתוכה יוצא איש עשיר, פעם הם היו שכנים, ועכשיו ההצלחה האירה לו פנים, הוא עזב את השכונה ועבר לגור במגדלים החדשים בצפונה של העיר. עכשיו הוא בא לבקר בשכונה, לראות את החוף. “שלום עליכם רבי חיים, מה שלומך?” וחיים משיב: “עליכם השלום! ברוך השם יום יום, כמו שאתה רואה מתפרנסים ולומדים קצת משניות בשביל הנשמה”. האיש העשיר מניד בראשו. “חיים, אפשר להציע לך עסק?” חיים משיב “למה לא? אם זה טוב, אז יהיה לטובה!”. אומר העשיר: “תראה, אתה יושב כאן שעות, עם החכה ביד, מתאמץ לשלות דגים, ומתפרנס בדוחק. למה שלא תחשוב בגדול? תסתכל קדימה תתקדם, תתרחב, תתפתח! בהתחלה תצטרך אמנם לעבוד קצת יותר קשה, תשקיע יותר שעות ותתפוס יותר דגים. את הכסף שתרוויח תשים בצד ותחסוך. כשיצטבר לך סכום גדול מספיק, תקנה לך סירת דייגים קטנה. תשקיע ותקנה רשתות מקצועיות, תצא אל הים הפתוח ותתחיל לתפוס הרבה יותר דגים ממה שתפסת עד היום, תעבוד עם יותר מסעדות. את הכסף שתרוויח תחסוך עד שתוכל לקנות סירה יותר גדולה, תעסיק צוות עובדים, תשווק את הדגים לחנויות נוספות ותעלה את סכום הרווחים.
הוא שתק לרגע. וחיים שאל: “ואז?”
עיניו של האיש נצצו: “ואז, תרכוש עוד סירות, תעסיק עוד עובדים, תפתח רשת לשיווק דגים, אתה לא תצטרך עוד לצאת ולעבוד בחום ובקור, בשמש ובגשם, תוכל לשבת במשרד ממוזג במקום מכובד ולנהל את הרשת, תעסיק מאות עובדים, ותגלגל סכומי כסף אדירים. תחשוב בגדול, חיים!”
חיים שאל: “ואז?” העשיר נאנח. “נו, באמת?! אז תהיה עשיר באמת, יהיה לך כסף, תוכל לעשות מה שאתה רוצה. אתה אמנם תצטרך לעבוד קשה. אבל אז, כשיהיה לך קצת זמן פנוי, תוכל לבוא לכאן, לשבת קצת על חוף הים בשלווה, ליהנות מהרוח והשמש, לדוג קצת דגים, ולקרוא פרקי משניות בנחת... ממש תענוג."
חיים לא הבין. “אבל זה מה שאני עושה עכשיו, ידידי...”