על ידי כפיר ורהפטיג » 30/10/2014, 18:59
הסוס חזר עייף לאחר יום שלם של עבודה מאומצת. הוא דהר עשרות קילומטרים, נושא על גבו את בעל הבית במסירות ובנאמנות. הוא הרכין את ראשו אל השוקת מרווה את צימאונו. כבר כמה שעות עברו מאז שעברו ליד הנחל והוא היה צמא מאוד.
מזווית עינו הבחין בבעל הבית נועל את האורווה ורץ אל הכלב הגדול שלו שעמד קשור בפתח הבית. הכלב קפץ על שתי רגליו, גיפף וליקק את בעל הבית בהתלהבות. הסוס עזב את השוקת ועקב בסקרנות אחר תגובותיו של בעל הבית, הוא ראה שהאיש לגמרי מרוצה מהתלהבותו של הכלב. בקנאה של ממש הוא ראה את האיש מלטף בחיבה את ראשו הגדול של הכלב, מדבר אליו באהבה ומגיש לו צלחת מלאה בעצמות בשר טריות.
הסוס היה נסער, ובעט ברגליו בעצבנות. הוא ניסה לחשוב מה בדיוק עשה הכלב הזה כדי לזכות באהבה הגדולה הזו? מדוע בעל הבית אוהב כל כך את הכלב ומתנהג אליו בחיבה שכזו?
'אני רצתי בשבילו כל היום, בעצם כל השבוע,' אמר הסוס לעצמו, 'ואם אני חושב על זה, אז כבר כמעט שנה וחצי שאנחנו מכירים, ואני כל יום דוהר איתו למרחקים. ומה קיבלתי? כלום! בעיטות, זה מה שקיבלתי.'
'והיום,' חשב הסוס, 'היה הכי גרוע. היום דהרנו במשך שעות. עד לקצה המדינה דהרנו. וכשעצרתי לרגע כדי לשחרר את השריר שנתפס לי, בעל הבית פשוט הצליף בי. נכון, הוא מיהר מאוד, הייתה לו פגישה מאוד חשובה, אבל למה הוא מתייחס אליי ככה? למה הוא לא אומר לי אפילו מילה אחת של חיבה? למה הוא לא מחבק אותי? למה רק את הכלב?'
הסוס הרהר, 'בעצם, אף פעם לא ראיתי אותו מצליף בכלב, רק אני מקבל מכות בבית הזה. ואפס אהבה, כלום, פשוט כלום. נכון, לפעמים הוא קצת מלטף את הרעמה שלי, אבל נראה לי שהוא עושה את זה בשביל עצמו, הוא נהנה ממגע השיער הנעים. הוא לא באמת אוהב אותי.'
הסוס בעט באדמת האורווה, בעט ובטש בכעס ובתסכול. ואז הוא הבין.
'הכלב מתלהב מבעל הבית. הכלב קופץ עליו באהבה. ולכן בעל הבית אוהב את הכלב שלו. מחר גם אני אראה לו עד כמה אני אוהב אותו.' החליט הסוס.
בבוקר כשבעל הבית פתח את האורווה, קפץ עליו הסוס בחיוך גדול, הוא הרים את שתי רגליו הקדמיות והניח אותם על כתפיו של בעל הבית, וניסה גם ללקק אותו בלשונו. אבל בעל הבית קרס תחתיו ונפל אל ריצפת האורווה המלוכלכת. ובמקום לשמוח ולהחזיר אהבה לסוס, הוא הוציא את השוט הגדול והחל מצליף בו נמרצות. 'כבר שנה וחצי שאני מנסה לחנך אותו, וכנראה שנכשלתי".
הסוס בכה בשקט. הוא לא הבין למה ההתלהבות שלו לא עוררה את חיבתו של בעל הבית.
ואנחנו יודעים שהתלהבות שאינה במקומה, התלהבות שאינה מכוונת נכון עלולה רק להזיק.
הסוס חזר עייף לאחר יום שלם של עבודה מאומצת. הוא דהר עשרות קילומטרים, נושא על גבו את בעל הבית במסירות ובנאמנות. הוא הרכין את ראשו אל השוקת מרווה את צימאונו. כבר כמה שעות עברו מאז שעברו ליד הנחל והוא היה צמא מאוד.
מזווית עינו הבחין בבעל הבית נועל את האורווה ורץ אל הכלב הגדול שלו שעמד קשור בפתח הבית. הכלב קפץ על שתי רגליו, גיפף וליקק את בעל הבית בהתלהבות. הסוס עזב את השוקת ועקב בסקרנות אחר תגובותיו של בעל הבית, הוא ראה שהאיש לגמרי מרוצה מהתלהבותו של הכלב. בקנאה של ממש הוא ראה את האיש מלטף בחיבה את ראשו הגדול של הכלב, מדבר אליו באהבה ומגיש לו צלחת מלאה בעצמות בשר טריות.
הסוס היה נסער, ובעט ברגליו בעצבנות. הוא ניסה לחשוב מה בדיוק עשה הכלב הזה כדי לזכות באהבה הגדולה הזו? מדוע בעל הבית אוהב כל כך את הכלב ומתנהג אליו בחיבה שכזו?
'אני רצתי בשבילו כל היום, בעצם כל השבוע,' אמר הסוס לעצמו, 'ואם אני חושב על זה, אז כבר כמעט שנה וחצי שאנחנו מכירים, ואני כל יום דוהר איתו למרחקים. ומה קיבלתי? כלום! בעיטות, זה מה שקיבלתי.'
'והיום,' חשב הסוס, 'היה הכי גרוע. היום דהרנו במשך שעות. עד לקצה המדינה דהרנו. וכשעצרתי לרגע כדי לשחרר את השריר שנתפס לי, בעל הבית פשוט הצליף בי. נכון, הוא מיהר מאוד, הייתה לו פגישה מאוד חשובה, אבל למה הוא מתייחס אליי ככה? למה הוא לא אומר לי אפילו מילה אחת של חיבה? למה הוא לא מחבק אותי? למה רק את הכלב?'
הסוס הרהר, 'בעצם, אף פעם לא ראיתי אותו מצליף בכלב, רק אני מקבל מכות בבית הזה. ואפס אהבה, כלום, פשוט כלום. נכון, לפעמים הוא קצת מלטף את הרעמה שלי, אבל נראה לי שהוא עושה את זה בשביל עצמו, הוא נהנה ממגע השיער הנעים. הוא לא באמת אוהב אותי.'
הסוס בעט באדמת האורווה, בעט ובטש בכעס ובתסכול. ואז הוא הבין.
'הכלב מתלהב מבעל הבית. הכלב קופץ עליו באהבה. ולכן בעל הבית אוהב את הכלב שלו. מחר גם אני אראה לו עד כמה אני אוהב אותו.' החליט הסוס.
בבוקר כשבעל הבית פתח את האורווה, קפץ עליו הסוס בחיוך גדול, הוא הרים את שתי רגליו הקדמיות והניח אותם על כתפיו של בעל הבית, וניסה גם ללקק אותו בלשונו. אבל בעל הבית קרס תחתיו ונפל אל ריצפת האורווה המלוכלכת. ובמקום לשמוח ולהחזיר אהבה לסוס, הוא הוציא את השוט הגדול והחל מצליף בו נמרצות. 'כבר שנה וחצי שאני מנסה לחנך אותו, וכנראה שנכשלתי".
הסוס בכה בשקט. הוא לא הבין למה ההתלהבות שלו לא עוררה את חיבתו של בעל הבית.
ואנחנו יודעים שהתלהבות שאינה במקומה, התלהבות שאינה מכוונת נכון עלולה רק להזיק.
תרום
צור קשר
עם ישראל חי!
