בנו של הגאון רבי חיים מצאנז זצ"ל נפטר, הכאב היה גדול מנשוא, קורע לב ומדאיב נפש...
רבים באו לנחם את הרב, הם ראו את כאבו על פניו.
כמה תלמידים פנו אל רבם ומתוך דאגה שאלו: "כבוד הרב, הכאב הוא גדול, כיצד כבודו יכול לשאת אותו, ועוד שהכל אצלך בדומיה חרישית?"
ענה להם הרב במשל: "אדם אחד ישב להנאתו בכסאו, לגם מים קרים ואכל פרות משובחים.
פתאום בלי התראה, חש מכה על גבו, מכה כואבת וצורבת.
מיד נתמלא האיש כעס והיה זעוף במיוחד, "מי זה החצוף שנתן לי מכה והפר את שלוותי?" שאג בקול.
מיד הוא הפנה את ראשו לאחוריו בזעם כדי לראות מי הפר את שלוותו.
כשהפנה את ראשו לאחוריו הבחין שנותן המכה לא היה פחות מאשר ידידו הטוב, אוהבו משכבר הימים.
מיד הבליג על מכתו והשיב בחיוך ובמאור פנים לאוהבו..."
המשיך הרב ואמר: "אכן גם אני הייתי שליו ורגוע בחיי, אך ברגע אחד קבלתי מכה קשה - בני נפטר - מכה כואבת וצורבת!
אולם כשהפנתי את פני לאחור לראות מי הוא המכה, ראיתי בעצם שזהו הקב"ה, שאיני אוהב אף אחד כמוהו, ואין לי אוהב שאוהב אותי כמוהו. 
אם-כן כל כוונתו של האוהב היא תמיד לטובה, והכאב שלי מאוהבי היא ליטוף נעים, הכל במות בני היה פשוט לטובתי..." 
עוצמות הנפש של הרב חיים מצאנז הן נדירות, לא כל אחד שמקבל מכה כואבת מאוהבו יכול להבליג, לא להיפגע ולא לשמור טינה.
אך אם נבין שאוהבנו הוא בעצם בוראנו, וכל מכה שלו היא בעצם סוג של תרופה לנשמתנו נזכה לקבל את היסורים הללו, את המכות שחלילה יבואו עלינו באהבה...
בורא עולם הוא לא סתם חבר טוב שאוהב אותנו, הוא אבא שלנו שרוצה אך ורק לתת לנו טוב, רק טוב ותמיד טוב.
אז אם חלילה קבלת קושי, כאב או קצת חולי, דע!
זהו ליטוף נעים מאוהבך - מאבא שלך!
קבל הכל ביחס מתאים - אל תישבר מכאב, אל תתייאש ממשבר, הכל הוא זמני, הכל הוא פשוט לטובתך!