על ידי יובל מרינברג » 13/11/2019, 10:52
מה התנועה עושה כיום???
חלוצים גם בתורניות. תשכ"ב – תשמ"א
לאחר השנים הראשונות בהם התבסס הישוב והמדינה הפכה לעובדה מוגמרת, החלו מאמצים רבים לשלב נוסף בהעמקת והתאמת מבנה החיים לעידן ותקופה זו. המדינה ושואת יהודי אירופה חייבה שידוד מערכות. ברור היה כי האופן בו ימוסדו מסגרות החיים ביישוב החדש ובמדינה הצעירה יקבעו את מבני החיים. משכך, החליטו מוסדות התנועה כי הגיעה השעה לייצר מסגרות חינוך שיתנו מקום לרעיון הערכים והתפיסתה התנועתית ברוח "תורה עם דרך ארץ". בשנים אלו, הקימו בוגרי התנועה וחברי גרעין שלהבת את המסגרות השונות שלימים הפכו לישיבות ההסדר. תחילה בישיבת באר יעקב, לאחר מכאן בגרעין בישיבת הדרום ברחובות ובעזתה, ובסופו של דבר בקיבוץ שעלבים בשנת תשכ"ב. יחד עם ישיבת ההסדר המשיכו לחזק את קרן הלימוד ולא איפשרו למדריכים ובוגרים לשמש בתפקידים ללא פרק לימוד במוסדות אלו. כמו כן, הקימו בתנועה בימים אלו את התשתית הגרעינית למכוני ההלכה והחקר ובבניית התייחסות תורנית – הלכתית לבעיות השעה שהתעוררו. עם מכונים אלו נמנים המכון להלכה בהתיישבות ומכון התורה והארץ.
בתקופה זו התבססו גם מוסדות הלימוד התיכוניים, מוסדות שהיוו פתרון ראשוני לחיבור שבין תורה ולימודי חול. מכיוון שבחוץ לארץ לימודי החול נלמדו במסגרות הכלליות נוצרו באופן טבעי השלמות יהודיות תורנית ללימודי גמרא והלכה בשעות אחר הצהריים. כך הצליחו ללמוד ולהעמיק בתורה ולתת ללימודים אלו את מקומם הראוי לצד לימודי חול ברמה גבוהה ומספקת. אלא שעם ההגעה לארץ, המוסדות הקיימים לא היו ברמה נאותה בשני התחומים והצליחו להעמיק רק בתחום אחד. חלקם אמנם לימדו את מקצועות החול ברצינות וברמה מספקת, אך בשל כך נוצר מצב בו רמתם הדתית היתה ירודה. באחרים, אכן היו לימודי הקודש ברמה גבוהה, אך תלמידיהם נאלצו לשלם על כך מחיר ברמת חול שאיננה מספקת. שילובם ופיתוחם של מוסדות אלו ייצרו את התשתית הרעיונות והמעשית לתורניות ורף גבוהה שילכו ויתפסו מקום רב הן במוסדות התנועה, והן במסגרות ובציבורים גדלים והולכים שקיבלו ויישמו דרך זו בחיים ובמעשה.
מחרדי ללאומי, ממשימתי לחינוכי. תשמ"ב – תשנ"ט
מלחמת לבנון הראשונה היוותה נקודת שיא לתהליכים רבים שהתחילו עוד קודם והבשילו בה. תהליכים אלו נגעו להצלחת המהפכה התנועתית בבניית ישיבות ההסדר ובמיצוב וקיבוע לימוד התורה כחלק הכרחי מההתפתחות האישית והציבורית. אלא שהצלחה זו הביאה לגסיסתם ובסוף למותם של גרעיני הנח"ל. גרעינים אלו, שהיוו שנים רבות את חיל החלוץ בחיי העזראים הבוגרים וביישום מעשי ושלם של תהליכי למידה ובירור שהגיעו לידי מעשה בהקמת עשרות יישובי ומפעלי התנועה.
העידן החדש חייב את התאמת המסגרות לעולם המתפתח. התאמות אלו נעשו הן בהרחבת סניפי התנועה למקומות נוספים, אך בעיקר לציבורים חדשים אליהם עד כה היו תנועות הנוער זרות. וכך, הוקמו סניפי המח"ר בתנועה, מה שייצר והוביל למהפכת הגרעינים התורניים שהבשילה כמה שנים לאחר מכן. בנוסף, החלה מהפכה שקטה ועמוקה שהעבירה את מרכז הכובד מגרעיני עשייה משימתיים אל מסגרות ודגשים חינוכיים השמים במרכז את הדרך והרעיון. בשנים אלו צמחו וגדלו בסניפי התנועה רבנים ומחנכים רבים. בשנים אלו גם שונתה שמה של התנועה ואל השם הרשמי – 'עזרא תנועת הנוער החרדי', נתווספה בשנת תשד"מ גם התוספת "לאומי". הסיבה לכך איננה שינוי אידיאולוגי, אלא תהליכים שהבשילו והביאו להקצנה וניתוק מצד פלגים שלמים של הציבור החרדי. התנועה, שהמשיכה להילחם להוביל את דרכה על פי ההלכה ובהתייעצות עם דעת תורה שתהא מקובלת על כלל הציבור, עשתה זאת מתוך אחריות שלא לייצר פירוד בין החלקים השונים בעם ישראל. יחד עם זאת, תהליכי ההקצנה שעברו על הציבור החרדי הביאו את חברי התנועה להוסיף את המילה לאומי על מנת להבהיר כי הדבקות והחיבור לחיי מצוות ומחויבות לתורה אינם סותרים את הלאומיות, אלא מחייבים אותה.
פריצת התורניות. תש"ס – תש"ע
בשנים אלו התנועה המשיכה לגדול ולהתפתח. נפתחו מוקדי פעילות רבים נוספים. החל לפעול מערך ההגשמות והשל"ף בתנועה, מתוך אחריות למדינת ישראל ולחברה הישראלית, ומתוך רצון להוציא החוצה את בשורת התורניות.
בוועידה הי"ז שנערכה בשנת תש"ע קרו שני דברים משמעותיים נוספים. ראשית, בתהליך ארוך של בירור ולימוד עוצב ונוסח חזון התנועה. שנית, שונה שמה של התנועה פעם נוספת: במקום 'תנועת הנוער החרדי-לאומי בארץ ישראל', שונה השם ל'תנועת הנוער התורני לאומי בארץ ישראל'. זאת מתוך רצון לתת את הדגש על המאור שבתורה במקום על ההסתגרות שמתבטאת בביטוי 'חרדי'. כמו כן השם 'חרדי' הפך להיות מזוהה עם פלג מסוים באוכלוסייה שהתנועה כבר לא מזדהה איתו.
עזראים מאה ומעבר. תשע"א - היום
התנועה כיום מונה כ-70 מוקדי פעילות שונים, מעל 1,200 מדריכים וכ-20,000 חניכים. התנועה היא התנועה הרביעית בגודלה מבין תנועות הנוער בארץ. בתנועה כיום קיימים פרויקטים רבים ומגוונים, החל ממדרשת קדם שקמה בשנת תשע"ד ועד הגשמות ופרויקט של"פ, ארזים ועוד ועוד.
ומה אנחנו עושים? מה המעבר שלנו??
[attachment=0]מה התנועה עושה כיום 4.docx[/attachment]מה התנועה עושה כיום???
חלוצים גם בתורניות. תשכ"ב – תשמ"א
לאחר השנים הראשונות בהם התבסס הישוב והמדינה הפכה לעובדה מוגמרת, החלו מאמצים רבים לשלב נוסף בהעמקת והתאמת מבנה החיים לעידן ותקופה זו. המדינה ושואת יהודי אירופה חייבה שידוד מערכות. ברור היה כי האופן בו ימוסדו מסגרות החיים ביישוב החדש ובמדינה הצעירה יקבעו את מבני החיים. משכך, החליטו מוסדות התנועה כי הגיעה השעה לייצר מסגרות חינוך שיתנו מקום לרעיון הערכים והתפיסתה התנועתית ברוח "תורה עם דרך ארץ". בשנים אלו, הקימו בוגרי התנועה וחברי גרעין שלהבת את המסגרות השונות שלימים הפכו לישיבות ההסדר. תחילה בישיבת באר יעקב, לאחר מכאן בגרעין בישיבת הדרום ברחובות ובעזתה, ובסופו של דבר בקיבוץ שעלבים בשנת תשכ"ב. יחד עם ישיבת ההסדר המשיכו לחזק את קרן הלימוד ולא איפשרו למדריכים ובוגרים לשמש בתפקידים ללא פרק לימוד במוסדות אלו. כמו כן, הקימו בתנועה בימים אלו את התשתית הגרעינית למכוני ההלכה והחקר ובבניית התייחסות תורנית – הלכתית לבעיות השעה שהתעוררו. עם מכונים אלו נמנים המכון להלכה בהתיישבות ומכון התורה והארץ.
בתקופה זו התבססו גם מוסדות הלימוד התיכוניים, מוסדות שהיוו פתרון ראשוני לחיבור שבין תורה ולימודי חול. מכיוון שבחוץ לארץ לימודי החול נלמדו במסגרות הכלליות נוצרו באופן טבעי השלמות יהודיות תורנית ללימודי גמרא והלכה בשעות אחר הצהריים. כך הצליחו ללמוד ולהעמיק בתורה ולתת ללימודים אלו את מקומם הראוי לצד לימודי חול ברמה גבוהה ומספקת. אלא שעם ההגעה לארץ, המוסדות הקיימים לא היו ברמה נאותה בשני התחומים והצליחו להעמיק רק בתחום אחד. חלקם אמנם לימדו את מקצועות החול ברצינות וברמה מספקת, אך בשל כך נוצר מצב בו רמתם הדתית היתה ירודה. באחרים, אכן היו לימודי הקודש ברמה גבוהה, אך תלמידיהם נאלצו לשלם על כך מחיר ברמת חול שאיננה מספקת. שילובם ופיתוחם של מוסדות אלו ייצרו את התשתית הרעיונות והמעשית לתורניות ורף גבוהה שילכו ויתפסו מקום רב הן במוסדות התנועה, והן במסגרות ובציבורים גדלים והולכים שקיבלו ויישמו דרך זו בחיים ובמעשה.
מחרדי ללאומי, ממשימתי לחינוכי. תשמ"ב – תשנ"ט
מלחמת לבנון הראשונה היוותה נקודת שיא לתהליכים רבים שהתחילו עוד קודם והבשילו בה. תהליכים אלו נגעו להצלחת המהפכה התנועתית בבניית ישיבות ההסדר ובמיצוב וקיבוע לימוד התורה כחלק הכרחי מההתפתחות האישית והציבורית. אלא שהצלחה זו הביאה לגסיסתם ובסוף למותם של גרעיני הנח"ל. גרעינים אלו, שהיוו שנים רבות את חיל החלוץ בחיי העזראים הבוגרים וביישום מעשי ושלם של תהליכי למידה ובירור שהגיעו לידי מעשה בהקמת עשרות יישובי ומפעלי התנועה.
העידן החדש חייב את התאמת המסגרות לעולם המתפתח. התאמות אלו נעשו הן בהרחבת סניפי התנועה למקומות נוספים, אך בעיקר לציבורים חדשים אליהם עד כה היו תנועות הנוער זרות. וכך, הוקמו סניפי המח"ר בתנועה, מה שייצר והוביל למהפכת הגרעינים התורניים שהבשילה כמה שנים לאחר מכן. בנוסף, החלה מהפכה שקטה ועמוקה שהעבירה את מרכז הכובד מגרעיני עשייה משימתיים אל מסגרות ודגשים חינוכיים השמים במרכז את הדרך והרעיון. בשנים אלו צמחו וגדלו בסניפי התנועה רבנים ומחנכים רבים. בשנים אלו גם שונתה שמה של התנועה ואל השם הרשמי – 'עזרא תנועת הנוער החרדי', נתווספה בשנת תשד"מ גם התוספת "לאומי". הסיבה לכך איננה שינוי אידיאולוגי, אלא תהליכים שהבשילו והביאו להקצנה וניתוק מצד פלגים שלמים של הציבור החרדי. התנועה, שהמשיכה להילחם להוביל את דרכה על פי ההלכה ובהתייעצות עם דעת תורה שתהא מקובלת על כלל הציבור, עשתה זאת מתוך אחריות שלא לייצר פירוד בין החלקים השונים בעם ישראל. יחד עם זאת, תהליכי ההקצנה שעברו על הציבור החרדי הביאו את חברי התנועה להוסיף את המילה לאומי על מנת להבהיר כי הדבקות והחיבור לחיי מצוות ומחויבות לתורה אינם סותרים את הלאומיות, אלא מחייבים אותה.
פריצת התורניות. תש"ס – תש"ע
בשנים אלו התנועה המשיכה לגדול ולהתפתח. נפתחו מוקדי פעילות רבים נוספים. החל לפעול מערך ההגשמות והשל"ף בתנועה, מתוך אחריות למדינת ישראל ולחברה הישראלית, ומתוך רצון להוציא החוצה את בשורת התורניות.
בוועידה הי"ז שנערכה בשנת תש"ע קרו שני דברים משמעותיים נוספים. ראשית, בתהליך ארוך של בירור ולימוד עוצב ונוסח חזון התנועה. שנית, שונה שמה של התנועה פעם נוספת: במקום 'תנועת הנוער החרדי-לאומי בארץ ישראל', שונה השם ל'תנועת הנוער התורני לאומי בארץ ישראל'. זאת מתוך רצון לתת את הדגש על המאור שבתורה במקום על ההסתגרות שמתבטאת בביטוי 'חרדי'. כמו כן השם 'חרדי' הפך להיות מזוהה עם פלג מסוים באוכלוסייה שהתנועה כבר לא מזדהה איתו.
עזראים מאה ומעבר. תשע"א - היום
התנועה כיום מונה כ-70 מוקדי פעילות שונים, מעל 1,200 מדריכים וכ-20,000 חניכים. התנועה היא התנועה הרביעית בגודלה מבין תנועות הנוער בארץ. בתנועה כיום קיימים פרויקטים רבים ומגוונים, החל ממדרשת קדם שקמה בשנת תשע"ד ועד הגשמות ופרויקט של"פ, ארזים ועוד ועוד.
ומה אנחנו עושים? מה המעבר שלנו??