סליחה, אך אין "סליחה" בסמס - חיים אקשטיין

השנה אולי אוותר על השורה "על חטא שחטאנו לפניך בביטוי שפתיים" בתפילה של יום כיפור. לא שאני מזלזל בעוון ביטוי שפתיים, חלילה, פשוט יש חטא אחר באות ב', שיותר קריטי מבחינתי לבקש עליו מחילה בשנים האחרונות. על חטא שחטאנו לפניך בבקשות סליחה בסמס.

בערב יום כיפור הקרוב, גם הנייד שלכם יוצף מן הסתם בהודעות שהמילה "סליחה" מופיעה בהן. בחלקן הגדול יהיה כתוב משהו כמו "סליחה אם פגעתי", לצד איחול גמר חתימה טובה. אתם תהנהנו בראשכם ותחזירו את המכשיר לכיס, או שתשאירו אותו אצלכם ביד, כי גם אתם הרי באמצע לשלוח "סליחה אם פגעתי" לכל מכריכם בארץ ובעולם.

בעידן שבו אפשר לפתוח חשבון, לחתום על חוזה או לפוצץ בניין בהודעת טקסט אחת, אך טבעי הוא שיהיה אפשר גם לבקש סליחה מחבר באמצעות הטלפון הנייד. הרי מדובר בתחליף פשוט ויעיל לדיבור, אנחנו שולחים בסמס את כל הדברים שאנחנו רוצים להגיד ואין לנו סיבה להפוך אותם לשיחה של עשר דקות, אז אין פלא שגם את הסליחות שלנו אנחנו מבקשים לאחרונה על ידי מסרונים.

התופעה הזאת הייתה יכולה להיות נפלאה, באמת, אילו בקשת סליחה הייתה שיחה רגילה שאפשר לחסוך באמצעות הודעה. אבל לבקש סליחה זה לא רק לפתוח את הפה, להגיד "סליחה" ולסגור. לבקש סליחה פירושו לחזור אחורנית בזמן, להיזכר במה שעשינו, לעמוד בכנות מול מי שפגענו בו, להרגיש לא נעים, להביע חרטה, להתבייש ולהצטער. מבין כל אלה , הדבר היחיד שקיים גם בבקשת הסליחה הסלולארית הוא אולי תחושת הצער, על כך שיצאו שתי הודעות במקום אחת כי לא הצלחתם לקצץ תווים. אולי גם בושה כי כתבתם בטעות "סליחה אם ףגעתכ".