תארו לכם,
שהקורונה ממשיכה חלילה עוד 100 שנה, המסכות תפורות עלינו, לומדים מרחוק קבוע, מכירים את סבא וסבתא רק דרך הזום, מהברזים יוצא אלכוג׳ל, חתונות רק עם ההורים ומנין חברים, אין כמעט מסעדות, אין בתי כנסת שוקקים, אין חיבוקים, אין ריקודים, והנכדים שלנו פשוט נולדו למצב הזה.
ופתאום
אחרי 100 שנה, מגיע מישהו ואומר שיש לו תרופה לקורונה!! יש לו תרופה מדהימה!!! וכולם מסתכלים עליו במבט כזה מעומעם: ״עזוב אותנו עכשיו מה רע לנו? מה עכשיו שינוי הרגלים שינוי עיניינים, מה אתה מחפש צרות, עזוב אותנו, תן לחיות״....
אז בדיוק ככה הגאולה!
יבוא משיח ויגיד לנו יש עולם אחר, שלא טעמתם מעולם, עולם של אור, של גאולה.
ואנחנו שהתרגלנו לחיות במצב של החושך נגיד: ככה טוב לנו, אלו החיים שלנו, עזבו אותנו משינויים, בשביל מה עכשיו?

יש עולם של גאולה, חייב להיות, ואנחנו חייבים לדרוש אותו גם אם לא הבנו שום דבר ממנו, גם אם לא טעמנו מעולם אור כזה, גם אם זה כל כך רחוק, מה לי ולבית מקדש? חייבים לזכור שאי שם פעם הוא היה קיים, והוא עשה כל כך הרבה טוב לעם שלנו, לנשמה שלנו, לשמחה שלנו ואנחנו רוצים אותו כאן שוב !

אז הערב בבקשה שכל אחד ואחת יזעקו זעקה אחת גדולה ואחרונה לשמיים: תבוא! בבקשה כבר תבוא! אנחנו מחכים יותר מדי שנים! אנחנו כולנו מוכנים!

(יהודית לזרוביץ)