[size=85]בסיעתא דישמיא[/size]
[size=100]"[b]אָ[/b]שִׁירָה [b]לָ[/b]הּ' [b]וְ[/b]יֹאמְרוּ [b]לֵ[/b]אמֹר...."         [/size](שמות, ט"ו, א' )

בשירת הים, משה ומרים שרים בלשון עתיד.
"אשירה", "ויאמרו" "לאמור"...
לא מדובר כאן רק על יצאת מצרים ההיסטורית. אלא על שירה המתארת את העתיד. 
מלבד זאת שהעתיד הזה נותן בנו תקווה, הוא גורם לנו למרץ ולרצון עז לשנות מציאות. לקדם את העולם. לתקן ולעזור איפה שאפשר שנגיע ל "קריאת ים סוף" של דורנו.

כי כמו אז, שהצלחנו לצאת מהשיעבוד, ושרנו שירה גדולה, ככה גם בקרוב בעז"ה שנצא מהצרות שיש לנו עכשיו, לעבר הגאולה השלמה בעזרת ה'

דווקא בתקופה הזאת יותר מתמיד אנו זקוקים ל "יהיה טוב" 
ותקווה, עידוד, לדעת שבסוף הכל יסתדר(:
לדעת שלמרות שלכאורה אנו מרגישים שאנו הולכים אחורה, אנו מתקדמים קדימה כל הזמן.

והדרך הטובה ביותר להתקדם ולקדם, היא ע"י תיקון עולם במלכות שדי✨


[size=85]@מתוך דבריה של סיוון רהב מאיר[/size]