זבוב הזבל הערבי
הרב שלמה אבינר
 
המצב העכשווי עם הערבים מכונה: זבוב הזבל.  זבוב שמסתובב בזבל, בא ומציק.  הוא מציק לסוס, המגרש אותו במכות זבנו.  הערבים הינם זבוב הזבל.  הם אינם נמר מתנפל על הסוס.  הם אפס אפסים.  הכו כמה יהודים, זרקו כמה בלוקים, ירו כמה רקטות שרובן לא הגיעו ליעדן, הרגו לצערנו כמה אנשים.  זבוב הזבל.
לטרור העולמי אין כוח.  הוא אינו מסוגל לשנות שום מציאות פוליטית.  כל מה שהוא מסוגל לעשות, זה לנדנד.  לכן הנכנע, ובוכה, ומתאמלל, ומתפחד – הינו משחק בידו.
לפעמים מרוב נדנודים, אדם מוכן לוותר.  כיצד נכנעים להטרדה: התקשורת מתרגשת, מארגנים אסיפות מחאה, בוכים בלוויה, מתלוננים איפה הממשלה, למה הצבא שלנו לא עושה כלום, וכן הלאה.
אמר לי חבר: אמור לרבנים הראשיים, שיורו לראש הממשלה שיתן הוראה למשטרה לפתוח באש.  נגד נמר יורים, לא נגד זבוב.  אסור להילחץ.  אנו במלחמה, מלחמה נגד זבוב הזבל, אבל במלחמה, ובמלחמה כתוב בתורה שאסור להיות ירא ורך לבב.  צריך עוז וגבורה.
לא להתרגש מזבוב הזבל.  מה הוא כבר יכול לעשות לנו.  נכון, הוא יכול להרוג אנשים.  ידוע לנו.  מאז תחילת התנועה הציונית, לפני 180 שנה, הערבים הרגו לנו במלחמות ובטרור 21,000 יהודים.  כלומר יום אחד באושוויץ.  אז צריך קצת פרופורציה, קצת פרספקטיבה.  עישון הורג 8000 אנשים לשנה.  אם כן, אלו שלוש שנות עישון, ושישית זה מעישון סביל, האבא מעשן והאמא מתה, כלומר 1300 לשנה, אז פרופורציה .להירגע.  ודאי כל אדם שנהרג, הלב נקרע, ודאי המשפחה שלו בוכה, וגם אחרים בוכים, כי כל עם ישראל משפחה.  אך אין לראות בזה טרגדיה לאומית.  באמת חשבת שהערבים הם צדיקים?  לא ידעת שהם שקרנים, אשר פיהם דיבר שוא וימינם ימין שקר.
זה זבוב הזבל הערבי.  נכון שהם ירו מאות רקטות, אבל אם צה"ל היה רוצה, יכול היה לחסל כל חבל עזה בפצצה אחת.  התפרעות רבתי של ערבים? – פצצה אחת של גז מדמיע תפזר את כולם .אלא יש שיקולים מדיניים, וכאן לא המקום לדון בהם, כמה יש להתחשב בארצות הברית.  כל בעל שכל מבין שאי אפשר לגמרי לא להתחשב בהם.  הם מוכרים לנו נשק.  הם עמדו להגנתנו במלחמת יום הכיפורים.  ועתה בזכות ראש ממשלתנו, הם  חסימה נגד הנשק הגרעיני של איראן שהוא מסוכן לאין ערוך  מכל ההתפרעויות. אנו מעדיפים שהאמריקאים יטפלו בו.  אנא מכל אחד לא לחשוב שהוא יודע הכל, ושהוא ראש ממשלה, רמטכ"ל, ומפקד המשטרה.  אין לזבוב הזבל כח לעשות כלום, אלא יש לנו שיקול מדיני לנהוג בהדרגה ובהבלגה.
שמא תאמר: אף פעם הערבים לא התפרעו כל כך הרבה מאז שיש לנו מדינה.  אולי.  על פי ידיעות מודיעיניות, זה בגלל שהם חושבים, שכיון שאין לנו ממשלה, אנו לא נוכל לפעול נגדם.  הבל של זבוב הזבל!
אדרבה, כל ההתפרעויות של הערבים הן קידוש השם.  וזאת למה?  יחזקאל פרק לו: כאשר עם ישראל נמצא בגלות, זהו חילול השם הגדול, כאילו חלילה ד' הוא אין – אונים.  לעומת זאת, בנין הארץ, קיבוץ גלויות, הקמת המדינה, ניצחונות הצבא, התעצמות הכלכלה – כל אחד מהם הוא קידוש השם הגדול. אבל הערבים המבלבלים לנו במוח, הינם מכריזים בזה קבל עם ועדה, שהם הפסידו.  הם הפסידו!  ומי שהפסיד, משתולל פה ושם.
ערבים, אתם שומעים?  - הפסדתם.  פעם רציתם לכבוש כל העולם בג'יהאד ואכן הגעתם למקומות רחוקים.  ועתה היהודי הקטן והבזוי על ידכם לאורך כל הדורות, ניצח כל מדינות ערב.  7 מיליון יהודים מרתיעים 350 מיליון ערבים, שלא מעיזים לתקוף מאז מלחמת יום הכיפורים. הם נכשלו במלחמת השחרור, במלחמת ששת הימים ובמלחמת יום הכיפורים, והם עכלו את המסר.  איזה חילול אללה!  אז הם זורקים אבנים ומשתוללים.  בכך מכריזים: הפסדנו!אכן,  אנחנו פה והם לא מצליחים להזיז אותנו.  זבוב זבל.
ואנו מושיטים להם יד לשלום, כבר 180 שנה.  לו היו מסכימים, היינו מקדמים אותם בכל התחומים. הם בעולם מיליארד ושלוש מאות מיליון מפגרים.  כבר 400 שנה הם מפגרים .פעם העולם הערבי היה השיא התרבותי בעולם.  אבל עתה הם תקועים, מכל הבחינות: כלכלית -מדינות מלאות עוני, צבאית -אנו מכים אותם כל פעם, מדעית – לא מסוגלים לכלום, ואפילו מבחינה דתית, אין להם הוגים וחושבים.  אבל הם אשמים.  לפעמים מנהיגים ערבים שפויים אומרים בכאב רב: אנו לא עושים שום דבר קונסטרוקטיבי, כל מה שאנו יודעים לעשות, זה להרוס ולקלקל, עלינו לתפוס את עצמנו בידיים.
אנו לא שונאים אותם.  לו היו מסכימים, היינו מקפיצים אותם למעלה.  אגב, לא ברור שזה היה טוב מבחינה אחרת.  חבר אמר לי בצער: חטפתי אבן מערבים.  – אתה מעדיף לחטוף אבן או חתן?  - וכי זה קשור?  - כן.
התפרעויות הערבים חוסמים נישואים מעורבים.  יש באוניברסיטאות שלנו, ערבים צעירים, משכילים, נחמדים, מתורבתים – ובנות אינן נרתעות מלהתחתן איתם.  יש אומרים: אוי ואבוי מה היה קורה לנו, לו הקמנו מדינת ישראל בסקנדינביה!
ויש עוד אגב אחד: מניעת הקמה מדינה ערבית בשטח ישראל.  יש לחץ בינלאומי, למנהיגנו אין עדיין אומץ וגבורה לומר: לא!  זה שלנו!  אז אינם מביעים התנגדות, אך הענין נכשל כבר עשרות שנים בגלל הטרור הערבי.  לא מחכמתכם, אלא מפני רשעות העמים האלה.  זבוב הזבל עושה לעצמו גול עצמי.
אז לא לדאוג.  ב"ה יש לנו צבא, משטרה, משמר הגדול, שב"כ, מוסד.  יש לנו מדינה.
אז אנא לא לעשות מזבוב הזבל, פיל הזבל.  חזק ואמץ!