"ביום כ"א בשבט, יום הולדתו, חנך משה-צבי יומן בו ביקש לבטא את המתרחש בעולמו: "היום מלאו לי שמונה עשרה שנה. כדרכי בכל שנה משנת הארבע עשר לחיי הצטלמתי גם היום. פשוט מעניין לראות את ההבדל במראה משנה לשנה, פיתוח המחשבות ומהלך הרעיונות. לזה לא יועיל צילום אחד בשנה, לכן גמרתי להצטלם בכל יום. ה'צלמוניה' (מצלמה) תהיה המחברת הזאת, ו'הפילמים' הדפים! אני רוצה לתת ביטוי לכל המאורעות הנפשיים המתרחשים בחיי יום יום בכדי למצוא ביניהם את הקישור הפנימי ואת הגורמים להתפתחות המתמדת בי. ב'בראשית' אינני עומד כבר, וגם ב'נח', על המבול כבר עברתי (ואולי צריך לומר הוא עבר עלי). עכשיו אני עומד ב'לך לך', החיים דוחפים ומאיצים לך לך" (מתוך "שחר אורו", עמוד 119, צלה בראלי)