כשאני מסתכל כיום לאחור, נראה לי שההגדרה הכי מתאימה לדוד היא ַשיָט. לא בכדי הוא הלך לשייטת!
ַשיָט בשבילי זה אדם שיודע מה הוא, מה תפקידו ומה
ַשיָט בשבילי זה לאו דווקא לוחם בשייטת 13 בצה"ל,
עניינו בעולם - אדם שמכיר את עצמו והולך עד הסוף.
כל המאורעות שעוברים על עם ישראל הם כמו ים גדול וזועף שדוחף אותנו קדימה "עם הזרם", עד כדי
כך שרבים מאתנו מתייאשים ומשלימים עם העובדה שאנו מּובלים לאן שהזרם מוביל. אצל דוד זה לא היה
כך, הוא היה ַשיָט בהגדרה. תפקידו של ַשיָט הוא בעצם לא לוותר לים בשום מצב: תמיד לשחות, תמיד
להיות עם הראש למעלה ולחתור ליעד למרות הגלים הזועפים והמערבולות, תמיד להסתער ולא לתת לים
להשתלט עליך ולסחוף אותך לאן שהוא רוצה.
דוד היה ַשיָט לא רק בצבא אלא גם בישיבה ובכלל בכל מהלך חייו, כל דבר אצלו היה מחושב. הוא ידע
למה הוא עושה כל דבר שעשה, כל דבר היה ברור לו לאחר ניתוח מעמיק ומחשבה מרובה.
דוד היה בחור מלא אידיאלים, וכל הזמן דיבר על הצורך להשפיע ולפעול למען כלל ישראל. הוא האמין
ששייטת 13 היא הייעוד שלו, וידע כל הזמן מה מוביל אותו ומתוך מה הוא הולך לשם - לא מתוך התלהבות
רגעית אלא מתוך חשיבה עמוקה, חשיבה של דעת תורה!
(יעקב יונגרייז, חבר של דוד מהישיבה. דוד נפל בפיגוע בנחל תלם ב2007(