על ידי Gili » 20/04/2026, 19:50
מגבורת הנופלים אנחנו מיישרים מבט אל תקומת ישראל.
מכוחם.
מכתביו של רס"ן שי שמריז הי"ד
על היחס אל יום הזיכרון
~~~~~~~~~
לא אוכלי מוות אנחנו, מוות מעולם לא היה הטעם שלנו -אנחנו אוכלי חיים, תאבי חיים,קיבלנו תורת חיים.אלפיים שנה חיינו ליד החיים, חיינו בערך, חיינו כפי שאהבו אותנו - בזויים וכנועים, נרדפים ומגורשים.עד שחזרנו לחיות בארץ החיים, ועדיין נאבקים על החיים בה מול שונאי חיים.ובשביל לחיות בה, לפעמים אנחנו נאלצים גם למות עליה, בניגוד לרצוננו. לא מאהבת המוות חלילה, מתשוקה לחיים.זוכרים את כל מי שהקריב למעננו, יודעים שנשמתו צרורה בצרור החיים ובצרור חיינו.
הרב ליאור אנגלמן
~~~~~~~~~
אם יש יום אחד בשנה שבו אסור להוריד את הדגל לחצי התורן - זה יום הזיכרוןיום אחד בשנה, צריך להניף את הדגל הכי גבוה שאפשר,יום אחד בשנה צריך לזקוף את הגב, למתוח את הצוואר, להרים את הסנטר,יום אחד בשנה, נרים את המבט אל הדגל,יום אחד בשנה מותר לנו להיות גאים,להיות גאים בבנינו ובבנותינולהיות גאים בבני העם הזהלהיות גאים בבני הארץ הזו(לגבי ההחלטה על הורדת הדגל אין לנו הרבה השפעה, אבל זקיפות הגב והרמת המבט זה לגמרי שלנו)אבידן בית יעקב, אביו של רועי בית יעקב הי"ד
~~~~~~~~
ביום הזיכרון אנחנו מתייחדים עם זכרם של בנינו
בכך מתגלה מידתו של עם ישראל שאינו שוכח את בניו
אלא נוצר את זיכרונם בליבו ומכיר להם טובה
על שנתנו את היקר להם מכול למען העם והמולדת
הרב דרוקמן בחיל וברוח, עמוד 167
~~~~~~
ובהינתן האות, בהישמע הצפירה, נעשים כל ישראל, נשמותיהם ושורשי נשמותיהם מחוברים ומדובקים יחד ממש, מן העולם ועד העולם במחיצת עליון שאין כל בריה יכולה לעמוד בה.
שתי דקות אלו עושות אותנו מרוכזים ומחוברים כאחד, בדבוקה אחת הנדבקת מן העולם ועד העולם.
האם אנו מסוגלים לשער מה באמת נעשה איתנו בדקות אלו?!
אמנם בנוראות הנסיבות, אבל זו הזכות היותר גדולה והשגב היותר עליון, בהיות כל ישראל מכונסים יחד, כאיש אחד בלב אחד, בדביקות של מחשבה, לב ונפש, עם אלו אשר נשפך דמם על מזבח שיבת ציון ובנינה.
(הרב עודד וולנסקי, כי עין בעין יראו, עמוד מט)
~~~~~~
"יום הזכרון - המטרה זה לא לבכות על מה שקרה ואיך שהיו אנשים גיבורים, אלא זה להבין שלכל אחד מאיתנו יש את היכולת והכוח לעשות מה שהם עשו, והם מעוררים אותנו לראות כמה כוח יש בנו".
(יוסף מלאכי גדליה הי"ד)
~~~~~~~
מגבורת הנופלים אנחנו מיישרים מבט אל תקומת ישראל.
מכוחם.
מכתביו של רס"ן שי שמריז הי"ד
על היחס אל יום הזיכרון
~~~~~~~~~
לא אוכלי מוות אנחנו, מוות מעולם לא היה הטעם שלנו -אנחנו אוכלי חיים, תאבי חיים,קיבלנו תורת חיים.אלפיים שנה חיינו ליד החיים, חיינו בערך, חיינו כפי שאהבו אותנו - בזויים וכנועים, נרדפים ומגורשים.עד שחזרנו לחיות בארץ החיים, ועדיין נאבקים על החיים בה מול שונאי חיים.ובשביל לחיות בה, לפעמים אנחנו נאלצים גם למות עליה, בניגוד לרצוננו. לא מאהבת המוות חלילה, מתשוקה לחיים.זוכרים את כל מי שהקריב למעננו, יודעים שנשמתו צרורה בצרור החיים ובצרור חיינו.
הרב ליאור אנגלמן
~~~~~~~~~
אם יש יום אחד בשנה שבו אסור להוריד את הדגל לחצי התורן - זה יום הזיכרוןיום אחד בשנה, צריך להניף את הדגל הכי גבוה שאפשר,יום אחד בשנה צריך לזקוף את הגב, למתוח את הצוואר, להרים את הסנטר,יום אחד בשנה, נרים את המבט אל הדגל,יום אחד בשנה מותר לנו להיות גאים,להיות גאים בבנינו ובבנותינולהיות גאים בבני העם הזהלהיות גאים בבני הארץ הזו(לגבי ההחלטה על הורדת הדגל אין לנו הרבה השפעה, אבל זקיפות הגב והרמת המבט זה לגמרי שלנו)אבידן בית יעקב, אביו של רועי בית יעקב הי"ד
~~~~~~~~
ביום הזיכרון אנחנו מתייחדים עם זכרם של בנינו
בכך מתגלה מידתו של עם ישראל שאינו שוכח את בניו
אלא נוצר את זיכרונם בליבו ומכיר להם טובה
על שנתנו את היקר להם מכול למען העם והמולדת
הרב דרוקמן בחיל וברוח, עמוד 167
~~~~~~
ובהינתן האות, בהישמע הצפירה, נעשים כל ישראל, נשמותיהם ושורשי נשמותיהם מחוברים ומדובקים יחד ממש, מן העולם ועד העולם במחיצת עליון שאין כל בריה יכולה לעמוד בה.
שתי דקות אלו עושות אותנו מרוכזים ומחוברים כאחד, בדבוקה אחת הנדבקת מן העולם ועד העולם.
האם אנו מסוגלים לשער מה באמת נעשה איתנו בדקות אלו?!
אמנם בנוראות הנסיבות, אבל זו הזכות היותר גדולה והשגב היותר עליון, בהיות כל ישראל מכונסים יחד, כאיש אחד בלב אחד, בדביקות של מחשבה, לב ונפש, עם אלו אשר נשפך דמם על מזבח שיבת ציון ובנינה.
(הרב עודד וולנסקי, כי עין בעין יראו, עמוד מט)
~~~~~~
"יום הזכרון - המטרה זה לא לבכות על מה שקרה ואיך שהיו אנשים גיבורים, אלא זה להבין שלכל אחד מאיתנו יש את היכולת והכוח לעשות מה שהם עשו, והם מעוררים אותנו לראות כמה כוח יש בנו".
(יוסף מלאכי גדליה הי"ד)
~~~~~~~
תרום
צור קשר
