על ידי נהרתיה » 15/01/2019, 14:52
את מנסה לארגן פעילות סניפית מטורפת.
האמת, שהיא לא הפעילות הראשונה, ולא השנייה, ולא השלישית- ובכל זאת את איכשהו נכנסת לאותו הסרט שוב ושוב: את הפעילה היחידה בעסק.
כשהצעת את הרעיון בישב"ץ האחרון, הרוב המוחץ היו בעד.
כרגע, שבועיים מאוחר יותר, כשהפעילות המדוברת היא בעוד 3 ימים בלבד, אין שום זכר להתלהבות שהפגינו.
ההיא לומדת למבחן/ מתכונת/ בגרות/ תאוריה, ההוא עסוק עד מעל לראש בפרוייקט שהוא מוביל מהצד, כמה בודדים מתלכתחילה לא התלהבו מהרעיון אז אליהם את לא באמת יכולה לפנות..
וזהו. הכל עלייך.
ואפילו בפעילות עצמה המדריכים עוד תופסים עלייך טרמפ: הוא הולך לפרוייקט שלו כי הוא מצטער אבל באמת שהשבוע הזה מטורף וטוב שיש את הקומונרית שתפעיל את החניכים שלו, היא נוסעת לחברה שגרה מחוץ לעיר כדי ללמוד איתה לבגרות ואין עלייך שאת מאפשרת לה כי היא כבר הקריבה המון מהציונים שלה בשביל הסניף ויש גבול, ואלה שהתנגדו מלכתחילה מסננים אותך.
את צריכה לעשות הזמנת ציוד, להכין תחנות, להעמיד מדריכים בתחנות, לעשות טלפונים עם ההנהלה והרכזת שלך וההורים שתמיד יש להם מה לומר ולחפש מקום מתאים עם הרכז נוער אבל יש לך חתונה לחברה ואירוע משפחתי והתקן בוקר מתיש אותך ואת כזה-" מההה??".
אז הנה כמה עצות שלוקח זמן וגם לא נעים ללמוד מהניסיון אז כדאי ללמוד מנסיון של אחרים:
א. בישבץ:
בנאדם ייתן את המקסימום שלו למשהו שהוא רוצה מעצמו.
מה שמגיע ממישהו אחר.. שייך למישהו האחר.
תשתדלי כמה שיותר לתת מקום ליוזמות של המדריכים וכמה שפחות ליוזמות שלך.
אם יש בעיה עם חוסר יוזמה של המדריכים-
תשתדלי כמה שיותר להלהיב אותם, ע"י קטעים על שליחות, שיחה של מישהו, סרט עם מוסר השכל..
כמה שיותר שזה יבוא מהם.
ב. פיזור סמכויות:
תפקיד הקומונה נשמע לפעמים כמישהי שמנהלת הכל.
היא מניעה דברים מאחורי הקלעים, עושה טלפונים, עוזרת למדריכים, חניכים, הורים, מנהלת את התקציבים בסניף..
הכל עובר דרכה.
נשמה, שחררי.
תפזרי כמה שאפשר למדריכים שלך.
את חושבת שהם עמוסים ולא טוב להעמיס עליהם עוד?
תני תפקידים קטנים יותר.
אבל חשוב מאוד שמלכתחילה האחריות לפעילות לא תהיה עלייך- אלא על כל אחד מהצוות.
זה לא רק יקל עלייך, זה גם יגרום להם תחושת סיפוק ושיתוף פעולה.
ג. שדרי סמכותיות יחד עם אמפתיה והבנה.
כלומר, כשמדריך מבריז לך על ימין ועל שמאל- להיות תקיפה. ככה לא מתנהל מדריך. אתה רוצה? תהיה חונך לחניכים בעייתיים. תתנדב בעמותה שלא צריך להתחייב לזמנים. אצלנו אתה מחוייב להגיע ולהוות דוגמה אישית.
מצד שני, לשדר שאת מתעניינת בו. למה אתה לא מגיע הרבה לאחרונה? הכל בסדר בבית? חבל לנו עליך. יש לך הרבה מה להוסיף ואתה חסר.
אותו דבר לגבי חניכים אגב.
להיות הכי תקיפה וקשוחה שיש כשזה משהו לא לעניין. לגרום לבכי זה לגיטימי מאוד אפילו. זה התפקיד שלך.
אף אחד לא יעשה את זה במקומך, ויש להם מספיק חברים שיהיו נחמדים אליהם.
מצד שני, בזמן שהוא מתנהג יפה ועושה אפילו משהו קטן שעוזר לך- פרגני לו בטירוף, שהלחיים שלו יבערו והוא ירצה לעזור עוד.
ד. תלמדי להכיר את התכונות הייחודיות של כל מדריך ומדריך. במה הוא טוב ובמה הוא לא, מה הוא אוהב ומה לא. ע"י כך תוכלי "להשתמש" בהם ולייעל אותם לתפקידים שהם אוהבים וטובים בהם.
בהצלחה רבה!!!
את מנסה לארגן פעילות סניפית מטורפת.
האמת, שהיא לא הפעילות הראשונה, ולא השנייה, ולא השלישית- ובכל זאת את איכשהו נכנסת לאותו הסרט שוב ושוב: את הפעילה היחידה בעסק.
כשהצעת את הרעיון בישב"ץ האחרון, הרוב המוחץ היו בעד.
כרגע, שבועיים מאוחר יותר, כשהפעילות המדוברת היא בעוד 3 ימים בלבד, אין שום זכר להתלהבות שהפגינו.
ההיא לומדת למבחן/ מתכונת/ בגרות/ תאוריה, ההוא עסוק עד מעל לראש בפרוייקט שהוא מוביל מהצד, כמה בודדים מתלכתחילה לא התלהבו מהרעיון אז אליהם את לא באמת יכולה לפנות..
וזהו. הכל עלייך.
ואפילו בפעילות עצמה המדריכים עוד תופסים עלייך טרמפ: הוא הולך לפרוייקט שלו כי הוא מצטער אבל באמת שהשבוע הזה מטורף וטוב שיש את הקומונרית שתפעיל את החניכים שלו, היא נוסעת לחברה שגרה מחוץ לעיר כדי ללמוד איתה לבגרות ואין עלייך שאת מאפשרת לה כי היא כבר הקריבה המון מהציונים שלה בשביל הסניף ויש גבול, ואלה שהתנגדו מלכתחילה מסננים אותך.
את צריכה לעשות הזמנת ציוד, להכין תחנות, להעמיד מדריכים בתחנות, לעשות טלפונים עם ההנהלה והרכזת שלך וההורים שתמיד יש להם מה לומר ולחפש מקום מתאים עם הרכז נוער אבל יש לך חתונה לחברה ואירוע משפחתי והתקן בוקר מתיש אותך ואת כזה-" מההה??".
אז הנה כמה עצות שלוקח זמן וגם לא נעים ללמוד מהניסיון אז כדאי ללמוד מנסיון של אחרים:
[b]א. בישבץ:
[/b]בנאדם ייתן את המקסימום שלו למשהו שהוא רוצה מעצמו.
מה שמגיע ממישהו אחר.. שייך למישהו האחר.
תשתדלי כמה שיותר לתת מקום ליוזמות של המדריכים וכמה שפחות ליוזמות שלך.
אם יש בעיה עם חוסר יוזמה של המדריכים-
תשתדלי כמה שיותר להלהיב אותם, ע"י קטעים על שליחות, שיחה של מישהו, סרט עם מוסר השכל..
כמה שיותר שזה יבוא מהם.
[b]ב. פיזור סמכויות:[/b]
תפקיד הקומונה נשמע לפעמים כמישהי שמנהלת הכל.
היא מניעה דברים מאחורי הקלעים, עושה טלפונים, עוזרת למדריכים, חניכים, הורים, מנהלת את התקציבים בסניף..
הכל עובר דרכה.
נשמה, שחררי.
תפזרי כמה שאפשר למדריכים שלך.
את חושבת שהם עמוסים ולא טוב להעמיס עליהם עוד?
תני תפקידים קטנים יותר.
אבל חשוב מאוד שמלכתחילה האחריות לפעילות לא תהיה עלייך- אלא על כל אחד מהצוות.
זה לא רק יקל עלייך, זה גם יגרום להם תחושת סיפוק ושיתוף פעולה.
[b]ג. שדרי סמכותיות יחד עם אמפתיה והבנה.[/b]
כלומר, כשמדריך מבריז לך על ימין ועל שמאל- להיות תקיפה. ככה לא מתנהל מדריך. אתה רוצה? תהיה חונך לחניכים בעייתיים. תתנדב בעמותה שלא צריך להתחייב לזמנים. אצלנו אתה מחוייב להגיע ולהוות דוגמה אישית.
מצד שני, לשדר שאת מתעניינת בו. למה אתה לא מגיע הרבה לאחרונה? הכל בסדר בבית? חבל לנו עליך. יש לך הרבה מה להוסיף ואתה חסר.
אותו דבר לגבי חניכים אגב.
להיות הכי תקיפה וקשוחה שיש כשזה משהו לא לעניין. לגרום לבכי זה לגיטימי מאוד אפילו. זה התפקיד שלך.
אף אחד לא יעשה את זה במקומך, ויש להם מספיק חברים שיהיו נחמדים אליהם.
מצד שני, בזמן שהוא מתנהג יפה ועושה אפילו משהו קטן שעוזר לך- פרגני לו בטירוף, שהלחיים שלו יבערו והוא ירצה לעזור עוד.
[b]ד. תלמדי להכיר את התכונות הייחודיות של כל מדריך ומדריך.[/b] במה הוא טוב ובמה הוא לא, מה הוא אוהב ומה לא. ע"י כך תוכלי "להשתמש" בהם ולייעל אותם לתפקידים שהם אוהבים וטובים בהם.
בהצלחה רבה!!!