מישהו אמר פעם שלגדל ילד ללא גבולות זה כמו להכניס אותו לבית אחרי שפירקו בו את הקירות,
להצביע לו על חלק מסוים בו, ולהגיד לו ששם זה החדר שלו.
הילד לא יבין. הוא לא יוקסם מהמרחב שנפתח לפניו או מהחופש המתנשא מולו. הוא יפחד,
יתבלבל ויבקש שמישהו יבוא לעשות לו סדר בבלגן. שמישהו יקים מחדש את הקירות, שמישהו
יצייר לו את גבולות החדר מחדש.
ואצלנו, אנו אלה שהתבקשנו על ידיהם לצייר להם את הגבול.
אנו יכולים  לשרטט את הקווים באופן זהיר יותר או באופן גס יותר,[u] אך עלינו לשרטט אותם.[/u]