הדרך אל המטרה...

מנשה התפלל תדיר לבורא עולם שיתגלה אליו ויאמר לו את ייעודו בעולם הזה. באחד הבקרים התגלה אליו הקב"ה ואמר לו: "תפילתך התקבלה, אגלה לך מה תפקידך בעולם - מול ביתך ניצב הר גדול, עליך לצאת כל בוקר מהבית ולדחוף את ההר".

שמח מנשה, סוף סוף הוא יודע מה הייעוד שלו בחיים.

בבוקר שלמחרת יצא מביתו הפשיל שרוולים והתחיל לדחוף את ההר... בחלוף חודשים מספר הסתכל מנשה על ההר והבחין בכך שלא הצליח להזיז את ההר מאומה. נשבר מנשה והתחנן לקב"ה שיתגלה אליו שוב.

הקב"ה ברחמיו התגלה אל מנשה ושאלו: "מדוע נשברת?"
"השתדלתי מאד לקיים את רצונך אבל לא הצלחתי במשימה, ההר כלל לא זז" השיב מנשה.

אמר לו הקב"ה: "המשימה לא הייתה להזיז את ההר, המשימה הייתה לדחוף אותו. בזכות העבודה שעשית פיתחת שרירים, דבקת במטרה והצלחת לעבוד אותי יום יום..."

*יש פעמים שנראה לנו שהמטרה זה משהו מסוים- להזיז את ההר. ואנחנו מתבאסים על עצמינו שלא הצלחנו. ובעצם, המטרה היא אחרת... המטרה היא לדחוף אותו. האם אנחנו כמחנכים מחכים לראות תוצאות בשטח? האם אנחנו פועלים לקדם את החניכים בשביל שיתנהגו כמו שחלמנו?*