אנו נכנסים לתחילת חומש שמות ובו אנחנו נכנסים לתקופת השובבים.
ראשי התיבות של הפרשות שיבואו עלינו.
[b]ש[/b]מות [b]ו[/b]ארא [b]ב[/b]א [b]ב[/b]שלח [b]י[/b]תרו [b]מ[/b]שפטים (ובגלל שאנחנו נמצאים בשנה מעוברת שנת תשפ״ב אז מצטרפים גם פרשת תרומה ותצווה)
דורשי הנשמות ‏אמרו שזה זמן מיוחד בעל סגולה לצאת מהמצרים ‏ויש לזמן הזה יכולת להחזיר בתשובה.
זמן זה מתקשר בדיוק כמו מה שרשום בתורה. אז מה קורה בתורה? עמישראל מתחיל בשיעבוד ואנו נמצאים במקום הכי שפל. ולאט לאט בהתקדמות בפרשות עמישראל לאט לאט הולך ונגאל עד שמגיע לקבלת התורה ואפילו בניית המשכן!
ולכן בזמן הזה זמן מיוחד אדם יכול לצאת מה״גלות״ הפנימית של עצמו ולגאול את עצמו.
‏מספר סיפור על בעל ואישה שבאו ‏לשאול שאלה את הרב ושאלו את הרב האם יוכלו לקדש את ליל הסדר עם ארבעה כוסות חלב במקום יין הרב שמע את השאלה והבין שאם הזוג שואל שאלה כזאת כניראה מצבם הכללי קשה. הלך הרב וקנה להם יין טוב ובשרים כדי שיוכלו לקיים את ליל הסדר כראוי. 
אנחנו רואים פה את הגדלת הראש שהרב עשה, הרב יכל פשוט לענות להם תשובה ולסיים את העניין, אבל לרב יש לב פתוח ולא יכל לעמוד אדיש למצב.
לצערינו אנחנו נמצאים בתקופה שהלב שלנו סגור. (אין טעם להרחיב בנושא זה)

אשאל אותכם שאלה קטנה. אתם עכשיו נוסעים באוטובוס או טרמפ שהצלחתם לתפוס ואתם רואים בנתיב הנגדי של הכביש פקק ענק!! אבל אצליכם 120 קמ״ש ב״ה, מה הדבר הראשון שעובר לכם בראש?

כן.. כניראה איזה כיף שאנחנו לא באותו צד ושאנחנו לא עומדים בפקק. אבל בואו רגע ננסה להגדיל את ברא ולפתוח את הלב, נחשוב על אותו אדם שעכשיו עבר תאונה או שנגרם עכשיו צער למשפחה שלו. אולי כדאי בזמן שאבא שלנו נוהג להגיד איזה פרק תהילים? 
לצערינו יש בזמן האחרון הרבה מקרים של אלימות והיום כולם דואגים לצלם שפעם העיסוק העיקרי של ילד ביסודי הוא להפריד מי ידע מזה לצלם בכלל? איפה האכפתיות, בימינו אנחנו בורחים.
בפרשת השבוע פרשת שמות מסופר בפרק ב פסוק ג: ״ויאמר משה אסרה נא ואראה את המראה הגדל הזה מדוע לא יבער הסנה״
מדובר במשה רבינו אשר הלך עם כולם ופתאום ראה את הסנה הבוער ומשה רבינו מגדיל ראש מכולם וניגש לראות את הדבר המתרחש. תחשבו לכם אם משה רבינו לא היה ניגש והולך לבדוק, מה היה קורה? כניראה שלא היינו יושבים כאן. אכן הגדלת הראש זה תבונה של מנהיג אמיתי כמו משה. אנחנו שואפים ורוצים להיות מנהיגים גדולים מדריכים טובים עם רצון לעשות ולהשפיע! אנחנו צריכים ללמוד כיצד נוכל להיות מנהיגים כמו משה רבינו שנבדל מהאחרים והגדיל ראש. כל אחד בתקופה הזאתי יכול לחזור בתשובה גדולה אבל לאט לאט. אצרף פה משפט שלמדתי מהתניא ואתן לכם לפרש אותו. ״אדם יכול ליצור להבה של קש וכשם שהיא מתלקחת מהר גבה מהר. אדם נשאר כמו שהיה״
(אל תפחדו מדרך ארוכה וטובה, עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה)
חזקו ואמצו. יאיר מנדלסון