בס"ד ובהשתדלותנו

איך אדם יכול לראות את עצמו כאלו הוא יצא ממצרים? מה זה אומר לחיים שלנו? מהי יציאת מצרים של דורנו?

הרחבה-
ליל הסדר, לילה שכולו חוויה / הרב רונן נויברט
על רוב מצוות העשה תקנו חכמים ברכה מקדימה, בין מצוות שמקורן בתורה ובין מצוות שמקורן בדברי חז"ל. כך לפני קריאת המגילה מברכין אנו "אשר קדשנו במצוותיו וצוונו על מקרא מגילה" , לפני קריאת ההלל מברכים אנו " אשר קדשנו במצוותיו וצוונו לקרוא את ההלל", נכון הדבר גם לתקיעת שופר, לארבעת המינים אפילו למצוות אכילת המצה עליה נברך בליל הסדר "אשר קדשנו במצוותיו וציוונו על אכילת מצה".
ברם, בכל הנוגע למצוות ההגדה, "מצוות עשה של תורה", אין אנו מוצאים כל ברכה. 
מדוע לא מצאו חז"ל לנכון לתקן ברכה מיוחדת על ההגדה, בלילה בו נברך על מצוות אחרות של אכילת מצה, אכילת מרור ואפילו ברכה על אמירת הלל?
תשובה מובאת בדברי החתם סופר. על פי הסברו, קיימת בנוסח ההגדה ברכה אך ברכה זו מופיעה בסוף ההגדה, ברכת "אשר גאלנו וגאל את אבותינו". הסבר זה קשה שהרי הכלל היסודי בברכות המצוות הוא "מברך ועובר לעשייתן" ואם כן היינו צריכים למצוא את הברכה בתחילת ההגדה ולא בסופה?
זהו ממש מהלכו של ליל הסדר. "בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים". אנו מתחילים את ליל הסדר ב"עבדים היינו", בגוף ראשון. ליל הסדר הוא לילה בו אנו עוברים תהליך אישי נפשי של יציאה מעבדות לחירות. לכן אין ביכולתנו לברך בתחילת ההגדה מאחר ואנו עדיין עבדים, ממש כמו בתהליך הגיור. רק לאחר שעברנו את התהליך ונגאלנו, יכולים אנו לברך "אשר גאלנו וגאל את אבותינו". אנו מברכים לא רק על גאולת העבר אלא בראש ובראשונה על גאולתנו האישית בהווה.


שבת שלום וב"הצלחה!

^ קרדיט לעטרה שמל ^