כ"ט בנובמבר - תוכנית החלוקה

הכנות:
□ מדפיסים 2 מפות של ארץ ישראל
□ את אחת מהמפות קורעים ל-2.

מה צריך?
□ קופסה אטומה
□ 2 מפות ארץ ישראל - אחת קרועה לחצי.
□ הקטע שפה למטה

מהלך הפעולה:
□ מבקשים מ2 חניכים שכל אחד ישכנע אותנו למה לו מגיע לקבל את מה שבקופסא.
□ נותנים לכל חניך לדבר כמה דקות.
□ פותחים את הקופסא ומראים את המפה הלא קרועה.
□ מחזירים אותה ומראים את המפה הקרועה.
□קטע מהסיפור "סיפור על אהבה וחושך"- עמוס עוז
לפנות בוקר, בשעה שבה לעולם לא מותר היה לילד לא להיות ישן מזמן במיטתו, אולי בשלוש, או בארבע, נכנסתי בבגדי אל מתחת לשמיכה שלי בחושך. והנה כעבור זמן הרימה ידו של אבא את שמיכתי בחושך, לא כדי לכעוס עלי שאני שוכב לבוש בבגדי-יום במיטה אלא כדי לבוא אלי ולשכב לידי, גם הוא בבגדי-היום שלו שהיו רווים זיעת צפיפות ההמונים, ממש כמו בגדי (ואצלנו הלוא היה חוק ברזל: לעולם, בשום מקרה ובשום אופן, אין נכנסים בבגדי-יום אל בין הסדינים). אבי שכב כך לידי כמה רגעים ושתק אף כי בדרך כלל היה סולד מפני כל שתיקה וממהר לגרש אותה. אבל הפעם הוא כלל לא נגע בשתיקה שהייתה שם בינינו כי אם השתתף בה ורק ידו ליטפה קלות את ראשי. כאילו בחושך הזה נהפך אבי לאמא.

אחר כך סיפר לי בלחש, בלי לקרוא לי אף פעם אחת לא הוד מעלתו ולא כבודו, מה עשו לו ולאחיו דויד נערי-רחוב באודסה ומה עשו לו נערי גויים בגימנסיה הפולנית בווילנה, וגם הנערות השתתפו, ולמחרת, כשהגיע אביו, סבא אלכסנדר, לבית הספר לתבוע את עלבונו, לא החזירו הבריונים את המכנסיים הקרועים אלא התנפלו לנגד עיניו הרואות גם על אביו, על סבא, והפילו אותו בכוח על המרצפות, ופשטו גם מעליו את מכנסיו באמצע בית הספר, והנערות צחקו וניבלו פה, שהיהודים הם כולם כך וכך, והמורים, מצדם, ראו ושתקו, או אולי צחקו גם הם.

ועדיין בקול של חושך ועדיין ידו תועה בשערותיי (כי לא היה רגיל ללטף), אמר לי אבי תחת שמיכתי לפנות בוקר, אור ליום שלושים בנובמבר 1947, "ודאי גם לך עוד יציקו לא פעם בריונים ברחוב או בבית הספר. ואולי הם יציקו לך דווקא מפני שאתה עוד עלול להיות קצת דומה לי. אבל מעכשיו, מרגע שתהיה לנו מדינה, מעכשיו לעולם לא יציקו לך בריונים רק מפני שאתה יהודי ומפני שהיהודים הם כך וכך. זה - לא. לעולם לא. מהלילה הזה הדבר הזה נגמר כאן. נגמר לתמיד".

ושלחתי את ידי המנומנמת לגעת בפניו, מעט למטה מן המצח שלו, הגבוה, ופתאום במקום המשקפיים פגשו אצבעותיי דמעות. אף פעם אחת בחיי, לא לפני אותו הלילה ולא אחריו, אף לא במות אמי, אני לא ראיתי את אבי בוכה. ובעצם גם באותו לילה לא ראיתי: היה חושך בחדר. רק יד. רק יד שמאל שלי ראתה.
□חידון כט בנובמבר- אפשר לשאול את החניכים ביחד או לתת לכל חניך למלא
1. מתי חל כט בנובמבר?
א. כט חשון תשח
ב. יז כסלו תשח, 29 בנובמבר 1947✔
2.מי הצביע בכט בנובמבר?
א. נציגי אומות העולם החברים באו"ם.✔
ב. חברי מועצת העם, הכנסת הזמנית שהוקמה על ידי היישוב היהודי.
3. על מה נערכה ההצבעה בכט בנובמבר?
א. על סיומו של המנדט הבריטי והקמתה של מדינה יהודית בא"י.
ב. על תוכנית החלוקה אותה הציע ועדת האו"ם לחלוקת א"י למדינה יהודית ומדינה ערבית. (2 מדינות) ✔
4. מה היו יחסי הכוחות בהצבעה?
א. 33 בעד , 13 נגד, 10 נמנעו ✔
ב. 28 בעד, 27 נגד, 1 נמנעת
5. תחת איזה שלטון הייתה צריכה להיות ירושלים?
א. בינלאומי ✔
ב. יהודי וערבי משותף
6. מה הייתה התגובה ברחוב היהודי?
א. שמחה וריקודים✔
ב. קריעת ההסכם
7. מנהיג העם היהודי באותה תקופה היה
א. מנחם בגין
ב. דוד בן גוריון ✔
□סיכום -
כ"ט בנובמבר הוא הכינוי לתאריך 29 בנובמבר 1947- י"ז כסלו תש"ח, היום בו החליטה האו"ם על סיום המנדט והקמת 2 מדינות בארץ ישראל- מדינה יהודית ומדינה ערבית , כשירושלים תהיה שטח בין לאומי.
ההצעה נתקבלה ברוב של 33 קולות, 13 נגד, 10 נמנעו ומדינה אחת נעדרה.
היהודים פורצים בשמחה וריקודים ברחובות והערבים פורצים למחרת במלחמה.