בס''ד ובהשתדלותנו
1.
תורה או עבודה? מסכת ברכות, ל''ה, ב'''יכול ככתבן''- יכול להיות מצב בו לא יעסוק האדם כלל בפרנסתו אלא רק בתורה ? איך זה מסתדר שאדם צריך גם לאסוף את הדגן שלו בעצמו וגם ללמוד תורה כל היום?
שני פירושים לסתירה:
דעת רבי ישמעאל- ''הנהג בהן [עם דברי התורה] מנהג דרך ארץ''. כלומר גם תורה וגם עבודה. להכניס את התורה לעבודה. קדש חייך. הפסוקים לא סותרים אחד את השני, אלא הולכים ביחד ומשלימים אחד את השני!
דעת רבי שמעון בר יוחאי (הרשב''י)- אם נוהגים כרבי ישמעאל ועוסקים בפרנסה, מתי יהיה זמן ללימוד תורה ??
''אלא בזמן שישראל..''- הרצון של הקב''ה הוא שנעסוק בתורה! אם ישראל עוסקים בתורה, הפרנסה שלהם תגיע מבחוץ! הקב''ה ידאג להם לפרנסה כי הם עושים רצונו. אבל אם ישראל לא עוסקים בתורה, לא רק שהם צריכים לפרנס את עצמם, אלא הם יעבדו גם בשביל הגויים שמסביבם! ז''א שצריך לקיים רק ''ולא ימוש''.
לסיכום רשב''י טוען שהאדם האידיאלי הוא זה שבחר להקדיש את חייו לעסוק בתורה, ורבי ישמעאל סובר שהאדם האידיאלי צריך לשלב תורה עם עיסוק בדרך ארץ. (הרב גיל)
בסוף נראה כי הרבה נהגו לשלב תורה ועבודה ואכן הייתה להם פרנסה טובה, ולכן נסיק שזו דרך האמת.
2.
מקור המושג ''תורה ועבודה''מסכת אבות, א', ב'לשאול- על התורה מובן, אין עולם בלי תורה! על גמילות חסדים גם מובן, שכתוב בתהילים ''עולם חסד ייבנה'', ואפשר להבין שבזכות החסד העולם יותר טוב.
אבל מה הקשר עבודה ? למה העולם עומד על העבודה ? נראה שהעבודה היא רק אמצעי, ''ואספת דגנך'' כדי שיהיה לנו אוכל כדי שנוכל לעשות את תפקידנו בעולם. אז למה פה היא מוצגת כמטרה, כדבר חשוב שעליו מושתת העולם ??
3.
אז מהי דרך האמת?הלל צייטלין, על גבול שני העולמותכדי לענות על השאלה ששאלנו, ננסה להסתכל על התורה והעבודה לא במובן הפיזי, אלא כשני כוחות שפועלים בעולם שמנוגדים אחד לשני. כמו חומר ורוח, קודש וחול, או אפילו בדומה למידות שקיימות בנו כמו גאווה וענווה או להט ושלווה.
נראה ע'פ צייטלין שאנחנו זקוקים לשני הכוחות כדי לחיות את החיים במלואם.
ולכן הדרך הנכונה לחיים היא לבחור בשני הקצוות. לא במציאת איזון בניהם, אלא בשניהם יחד!
בברכת חברים לתורה והעבודה!
שנזכה לחיות חיים קדושים.
שבת שלום וב''הצלחה!
התאמה לתקופת הקורונה
ניתן להעביר גם בזום באמצעות שיתוף מסך, או להביא כדף לימוד בחברותות עם שאלות מכוונות.