עם ישראל חי!
שמירה עשיתי

מה זה בשבילי להיות אדם דתי?

מסר: שאיפות גדולות
אמנם כולנו מדריכים חרוצים שמכינים פעולות מראש. אבל תמיד קורה איכשהו שנתקעים בלי פעולה... רגע לפני שהחניכים באים. אז במיוחד בשבילכם מאגר הפעולות הגדול והעדכני בארץ!

מה זה בשבילי להיות אדם דתי?

הודעהעל ידי הלל ו מנהלת לשעבר תודה על תרומתך! » 21/02/2021, 16:49

מה זה אומר לי להיות אדם דתי?
- טאבו, עם הגדרות שונות, כשהאחרונה "אדם דתי"
- להציג סיפור חיים של שני אנשים שונים (כשאחד יותר קרוב למה שנגדיר כאדם דתי ואחד לא, למרות שנראה שגם הדתי לדוג עובר על לשון הרע. לא נכתוב בהגדרה על כל אחד האם הוא דתי) 
נחשוב יחד עם החניכים מי מהשניים הוא כנראה דתי?
- נפזר על הרצפה דפים עם שמות של מצוות שונות. נשאל איזה מהמצוות יכול להיות שלא נקיים למרות שאחנו דתיים?
- נפתח דיון בנושא. קודם הגענו להסכמה שייתכן ויהיה אדם דתי שיעבור על מצוות כמו לשון הרע, אבל עכשיו כשבאנו להגדיר מהם הדברים שנעבור עליהם וזה יהיה מקובל- אנחנו לא מגיעים להסכמה אמיתית. למה? ממה זה נובע? מהי החלוקה שאנחנו עושים?
- נקרא את הקטע "בשבת הוא לא היה רוצח" של אורי אורבך. נדון בו, מה ההגדרה של אדם דתי? -נספח 1
-נסכם שיש הבדל בין השאיפה שלי לאיפה שאני מונח כרגע. יכול להיות פער בין חזון ומציאות, אבל השאלה שאני צריך לשאול את עצמי זה לאן אני שואף, איפה אני מניח את הרצון שלי. האם אני שואף באמת לחיות את התורה כולה, כמה שידי מגעת?  ואז גם אם אני נופל זה חלק מהדרך, ואני לא מקדש את המקום שאני נמצא בו.
- נקריא את הקטע של הרב עדין שטיינזלץ זצ"ל -נספח 2

נספח 1:בשבת הוא לא היה רוצחאתם מתארים לעצמכם איזה טררם היה הולך פה אם יגאל עמיר היה יורה ברבין בשבת - הרי האקדח הוא מוקצה. ישר היו אומרים עליו שהוא בכלל לא דתי, שזו ההוכחה שהוא לא משלנו. לרגל יום השנה לרצח, אורי אורבך עם הרהורים - מיהו דתי?
אורי אורבך=13pxעדכון אחרון:  21.10.07 , 13:08יגאל עמיר לא היה רוצח את רבין בשבת. בשבת הוא לא היה רוצח אותו. לרצוח זה דבר אחד, ולחלל שבת זה משהו אחר לגמרי. לרצוח אתה רוצח כי אתה רוצה אולי להציל את עם ישראל ואת ארץ ישראל. לרצוח נפש אתה רוצח, בגלל דין רודף ובגלל שאתה חושב שזה מה שצריך לעשות, ובגלל שאתה קצת חם-מזג או קר-מזג ובגלל אלף ואחת סיבות שאפשר להתווכח עליהן.
אבל את זה אפשר לעשות ביום חול. בשבת אתה לא רוצח, כי האקדח הוא מוקצה ולירות זו מלאכה אסורה בשבת, לפי כל הפוסקים. אם אתה יורה למישהו בגב בשבת אתה לא דתי בעצם. (חשוב לדייק כדי לא להכשיל חלילה מישהו באיסור דאורייתא: מבחינת הלכות שבת, ירייה ברגל או בגב זה אותו הדין).
אם מכל ששת ימי בראשית החלטת לירות במישהו, אפילו ראש ממשלה, דווקא בשבת, זה אומר שאיבדת את הרגישות היהודית לקדושת יום המנוחה. אתה מצהיר בכך על עצמך שהוצאת את עצמך מכלל שומרי המצוות. זה אומר בעצם שאתה כמו כל חילוני - דברים שהוא לא הספיק לעשות ביום חול, הוא עושה בשבת.
ויהודי דתי, חובש כיפה ושומר מצוות, לא יורה בשבת. בשבת הוא נח, בשבת הוא שר זמירות, בשבת הוא לומד תורה, מבלה עם המשפחה, הולך לבית כנסת, אוכל סחוג אם הוא תימני. בשבת הוא אפילו יכול להתווכח על פוליטיקה, למרות שעדיף לשוחח בדברי תורה. זה מותר.
הרי בליל שבת, 3 בנובמבר, משפחת עמיר בכבודה ובעצמה ישבה מסביב לשולחן השבת והתווכחה על פוליטיקה ועל המצב, וחגי קרץ ליגאל כשהוא אמר "תאמינו לי, כדור אחד בראש מגיע לו, לבוגד. זה הדבר היחיד שעוזר עם אנשים כאלה", ואמא גאולה נזפה בהם: "גלי, אתה יותר טוב כבר תמצא לך מישהי ותתחתן, במקום לדבר שטויות", ואבא שלמה הרים לשנייה את ראשו מהספר, אד המרק כיסה את זגוגית משקפיו, והיסה את המתווכחים, ויגאל החזיר קריצה לחגי.אבל הם, כאמור, דתיים, כך שלחלל שבת, אחת מעשר הדיברות, ודאי שלא שייך. דתיים עלולים לגנוב, לשקר, לחמוד, למעול, לנאוף ואפילו לרצוח ובכל זאת להיקרא דתיים. כל אלו הרי עבירות שבין אדם לחבירו, ואילו שבת היא בין אדם למקום. ועל עבירות שבין אדם למקום יש אנשים שמאוד-מאוד מקפידים.
הרי אתם מתארים לעצמכם איזה טררם היה הולך פה אם יגאל עמיר היה יורה ברבין בשבת. ישר היו אומרים עליו שהוא בכלל לא דתי, שהוא, רחמנא לצלן התקלקל, ומה-קרה-לבן-של-שלמה-שהוא-כזה-צדיק. וגם הרבנים היו אומרים שההוכחה שהרוצח הוא לא משלנו היא בכך שהוא ירה ברבין בשבת, ולא ייתכן שדתי יעשה כדבר הזה.אבל יגאל עמיר הוא דתי. הוא עם החינוך שלו, עם המשפחה, עם המקומות בהם למד והתחנך. בחור דתי לא היה משתמש באקדח בשבת קודש. מוקצה.נספח 2: 
"אדם צריך לרצות להיות מלאך, לא פחות. אין זה אומר שהוא יהיה לבסוף מלאך, אבל לפחות הוא יהיה משהו שיותר קרוב למדרגה זו, שדומה לה ושייך אליה. האדם צריך לרצות להגיע מעלה מעלה ולחלום חלומות גדולים. יכול להיות שהוא לא יגיע עד סוף הדרך, אבל הוא כבר התחיל ללכת בדרך לשמים, ואם הוא לא יגמור יצרף לו הקב"ה מחשבה למעשה. לעומת זאת, אם החלום שלו נשאר למטה בארץ, אז הוא יסתובב בעולם, ולא יתרומם ממנו אף פעם. הנקודה היא, שצריך לרצות באמת להגיע לשמים. העניין טמון ברצון, ועליו צריך לעבוד באלול לרצות כמה שיותר. ככל שהרצונות גדולים וגבוהים, כך יותר דברים יצליחו." (הרב עדין שטיינזלץ)
 

תגובה מהירה:


חזור אל פעולות

השארו מעודכנים!