בן חורין?

נשמיע את השיר 'עבדים' של ביני לנדאו, אפשר לחלק את המילים
https://www.youtube.com/watch?v=GvtF3NLy8Uc
אנחנו חירותיים? אנחנו משעבדים את עצמנו?

נפזר על הרצפה מספר מילים, החניכים יחליטו כיצד לחלק את הדברים לקבוצות- מה מהדברים גורם לנו להיות בני חורין ומה גורם לנו להיות בני חורין? לאחר שיחלקו, נדון בדברים. נקודות לדיון מוזכרות בהמשך
-חברה
-פרסומות
(האם אנחנו מקשיבים להם או לעצמנו? אם נתגבר על מה שזה משדר לנו ונצליח לחיות פנים נהיה יותר בני חורין)
-מחויבויות שיש לנו
-בית ספר
(נכפה עלינו. אבל האם אנחנו עבדים לזה? יש פה פן של הכרח אבל אנחנו יכולים להוסיף פן של בחירה. כנראה שהחירות פה היא ביחס שלנו לדברים האלו, לבחור בזה גם מעצמנו ולדעת שהקב"ה בכוונה דייק לנו את המצב הזה)
-חוקי המדינה
- תורה ומצוות
(כביכול כובל אותי, אבל אני בחרתי בזה? כמו שכשיש גבול בקצה ההר זה מאפשר לנו להתנהג בכולו ביותר בטחון וחופשיות, הגבול מאפשר חופש. אפשר לומר שגם פה אולי יש כביכול סוג של הכרח אבל למעשה הוא מאפשר לי בפן העמוק והמהותי יותר חירות אמיתית. לחיות במדינה, או לחיות לפי הנשמה שלי.)

קטע של הרב קוק על בן חורין
חירות תלויה בגישה שלנו לדברים, לא חיצוני לנו.

ההבדל שבין העבד ובן החורין, איננו רק הבדל מעמדי, מה שבמקרה זה הוא משועבד לאחר, וזה הוא בלתי משועבד. אנו יכולים למצא עבד משכיל שרוחו הוא מלא חירות, ולהיפוך, בן חורין שרוחו הוא רוח של עבד. החירות הצביונית היא אותה הרוח הנשאה, שהאדם וכן העם בכללו מתרומם על ידה, להיות נאמן להעצמיות הפנימית שלו, להתכונה הנפשית של צלם אלקים אשר בקרבו, ובתכונה כזאת אפשר לו להרגיש את חייו בתור חיים מגמתיים שהם שוים את ערכם. מה שאין כן בבעל הרוח של העבדות, שלעולם אין תוכן חייו והרגשתו מעורים בתכונתו הנפשית העצמית כי אם במה שהוא יפה וטוב אצל האחר השולט עליו איזה שליטה שהיא, בין שהיא רשמית בין שהיא מוסרית, - במה שאותו האחר מוצא שהוא יפה ושהוא טוב. (הרב קוק)