השתדלות

1. נשחק פיופיו
2. נחלק את החניכים ל2 קבוצות לא שוות בגודלן ונאמר להם לשחק מירוץ שליחים כאשר הקבוצה הראשונה שגומרת מנצחת.
-כמובן ששלקבוצה עם הרבה חניכים אין סיכוי לנצח, אבל אם אנחנו מבינים שהחשיבות היא בדרך ובהשתדלות שלנו- הם ישחקו בכל זאת.
3. נפזר על הרצפה מספרים כמספר הילדים בשבט. החניכים יעמדו במעגל מסביב למספרים ויצטרכו לדרוך על כולם לפי הסדר, בלי לדבר ובלי ששניים ידרכו על אותו מספר ביחד, תוך השתתפות של כל החניכים.
-קשה לא להיפסל, ואולי הרבה פעמים בדרך ניכשל, אבל אנחנו רוצים את הדרך, את המשחק עצמו.
4. נבחר שני מתנדבים ונודיע מראש מה תפקידו של כל אחד: 1 בונה מגדל כוסות 2 להרוס חצי ממגדל הכוסות
נשאל: למה בכלל לבנות את המגדל אם יודעים שיהרס?
5. נדון עם החניכים בסיטואציה הבאה או אחרת שיותר רלוונטית עבורם: 
-האם להתאמן למרוץ כשאתה יודע שכנראה לא תזכה בו? 
6. נקרא עם החניכים את הקטע של הרב חנן פורת "רציתי להיות טוב". *נספח
נסביר שהתוצאה הסופית לא בידיים שלנו, אנחנו  צריכים להשתדל לעשות את הכי טוב שלנו. האם אנחנו רוצים משתדלים, זה החלק שנתון בידינו. 

*נספח, קטע:
ציטט הרב פורת סיפור חסידי. "אמר לתלמידיו: אני עומד להסתלק מן העולם. אם תשאלו אותי איך הייתי רוצה שיזכרו אותי, לא הייתי אומר שאני רוצה שיזכרו אותי כאדם צדיק או קדוש, כי לא הייתי כזה. גם לא הייתי רוצה שיזכרו אותי כאדם טוב, אני יודע כמה דברים שהיו אצלי לא טובים. אם תוכלו לזכור אותי במשהו, תזכרו אותי בדבר אחד- שרציתי להיות טוב". "על זה אני יכול לומר בלב שלם", סיכם הרב פורת, "רציתי להיות טוב. מה צריך לומר יותר?".