הניצול- קטע קצר ליום השואה

*הניצול*
הוא מתקשר למספר הצלוב על זרועו.
מחכה למישהו שיענה
ישלב אותו לחיים הקודמים.
לוודא שזה לא היה סתם סיוט.
שזה היה אמיתי.
הקרונות, המחנות, השריפות.
שזה היה אמיתי.
לא חלום בלהות.
הוא מחכה שהוא ישכח
אך רוצה תמיד לזכור
הוא אומר שהוא בסדר
אך עוד חודר הכפור
הוא חושב שזה יעבור,
שהכל סתם מחשבות והירהורים.
אבל כל פעם שהוא הולך לסופר
הוא חוזר עם 36 קילו שימורים.
הוא טוען שהוא ישן "כמו תינוק בעריסה"
אך הוא חולם על ביתו שם בגרמניה,
שהיה מועד להריסה.
הוא כותב לו בחוברת הצהובה והקטנה.
מספרים של חברים. 
שנהרגו אז בשואה.
ובנתיים.
המספר על ידו,
עדיין בממתינה.