לא סתם

1. נשחק עם החניכים משחק אסוציאציות- נאמר כל פעם מילה אחרת והחניכים יצטרכו לזרוק ישר מה המילה הראשונה שעולה להם לראש בעקבות המילה שנאמרה.
(זורקים בלי לחשוב)
2. נשחק עם החניכים מירוץ שיכורים- החניכים עומדים בשורה ושמים יד ימין על אוזן שמאל ויד שמאל על ברך ימין וכך מסתובבים במקום עד שאומרים להם לעצור. ברגע הזה מתחילה תחרות ריצה ביניהם למקום שהוגדר מראש (קיר/ מדריך)
(אם רגע נעצור ונתכוונן לאן רוצים להגיע ונפסיק את הסחרחורת מהסיבובים נגיע בבטחה ויותר במהירות)
3. נכין מסלול מכשולים- מכיסאות/ נפזר חניכים בדרך כפסלים אנושיים. נבחר 2 חניכים כאשר לאחד עוצמים עיניים והשני צריך לכוון אותו מתחילת המסלול לסופו מבלי לגעת בו ומבלי שיתקל במכשולים.
(יכולת ללכת בזהירות ולשים לב מה עושים, לחשב מסלול)
4. נקרא עם החניכים את הקטע חמור אחד פחות.(נספח) 
נפתח דיון-
- למה הוא חמור? הרי הוא עשה כל מה שנדרש?
-מה אפשר היה לעשות כך שהיחס שלנו למעשים ולהתנהלות שלו היה משתנה?
5. נסכם- אנחנו רוצים להיות פעילים בחיים שלנו, לא לתת להם להתנהל מעצמם. יש לנו אחריות לגבי איך החיים שלנו ייראו. אנחנו יכולים לנתב את החיים בעצמנו לפי מה אנחנו רוצים ורואים לנכון. לא לפעול ללא מחשבה, מתוך הרגל, או על ידי הכוונה של אחרים או מתוך כניעה למציאות ש'ככה נולדתי' או 'ככה הדברים מתנהלים'...
6. נשחק דג מלוח 
נסביר שבמשחק אפשר להישאר במקום, ככה בטוח לא ניפל... אבל כולם שואפים קדימה! גם בחיים, אנחנו לא רוצים להיכנע לדברים מבחוץ. יש לנו כח להפוך את החיים שלנו ואת עצמנו לטובים ומשמעותיים יותר!
7. נחלק לחניכים צ'ופר- "ספינה בנמל היא בטוחה, אבל לא לשם כך ספינות נבנו" (גרייס הופר)

נספח-
מעשה בחמור
אל תצחקו, תנו לי לגמור, היה לי ידיד חמור.
אוזניו ארוכות, ראשו כפוף ובעיניו מבט עצוב.
לא שואל שאלות, לא הרבה לחקור,
בכל שעת הצורך מיהר לעזור.
הרכיב אנשים, מסעות נסע,
אחרים דיברו והוא עשה.
בערב הלך לישון אחרון, בבוקר קם ראשון,
המשיך לעבוד כשכולם הלכו לישון.
הוא שתל, הוא זרע, הוא זיבל, הוא עדר...
בסוף מת מאפיסת כוחות.
"אין דבר", אמרו, "חמוד אחד פחות"