על ידי טליה פוירשטיין
מנהלת לשעבר תודה על תרומתך!
» 18/05/2021, 13:36
בס''ד ובהשתדלותנו
• 1 •
ילקוט שמעוני, שמואל א, א, רמז עז
אלקנה ואשתו בניו ואחיותיו וכל קרוביו היה מעלה עמו לרגל ובאים ולנים ברחובה של עיר והייתה המדינה מרגשת והיו שואלין אותן: להיכן תלכו?
ואומרים: לבית ה' שבשילה שמשם תצא תורה ומצות.
ואתם למה לא תבואו עמנו ונלך יחד?
מיד עיניהם משגרות דמעות, אומרים להם: נלך עמכם!
ואומרים להם: הן, עד לשנה הבאה חמשה בתים, לשנה אחרת עשרה בתים, עד שהיו כלם עולים. ובדרך שהיה עולה שנה זו לא היה עולה שנה אחרת, עד שהיו כלם עולים.
אמר לו הקב"ה: אלקנה, אתה הכרעת את ישראל לכף זכות וחנכתם במצות וזכו רבים על ידך, אני אוציא בן ממך שיכריע את ישראל לכף זכות ויחנך אותם במצות.
הא למדת שבשכר אלקנה שמואל.
• 2 •
''שיטת אלקנה- עת לקום ולעשות" / הרב אלי סדן
הוא לא ארגן הפגנות, גם לא הטיף, ובוודאי לא עשה מהפכות צבאיות או מהפכות אלימות מסוג אחר. אלא עשה דבר אחד – המכונה בטרמינולוגיה המודרנית - "דוגמא אישית". הוא קבע לעצמו את היעד - לחבר את עם-ישראל למרכז היחידי המסוגל לחבר אליו את העם, דרך מקום השראת השכינה באומה. באותם ימים היה זה משכן שילה. המרכז הרוחני הוא גם מה שיכול להיות מרכז חברתי, ואלקנה רצה לחבר את עם-ישראל למשכן שילה.
לעלייה לרגל שני היבטים:
קודם כל - תשוקה לראות ולהראות את פני ה'. אדם לא עוזב את ביתו בעיצומה של עונה חקלאית בוערת ועולה ברגל לשילה, אלא אם כן מצפה שם למפגש מיוחד במינו - "לראות ולהראות".
אבל ממילא יש בזה גם מימד ציבורי – העובדה שכולם עולים למקום אחד פירושה, שיש לכולם לב אחד.
אותו מדרש קצר מאפיין מאוד את המהלך הרוחני שמבצע אלקנה: "ועלה האיש ההוא, אלקנה, אשתו, בניו ואחיותיו וכל קרוביו היה מעלה עמו לרגל".
עיקרון ראשון – לפני שאתה רוצה 'להחזיר בתשובה' את ההוא ממר"צ ומהשומר-הצעיר, קח לך קודם כל אנשים קרובים - "בניו ואחיותיו וכל קרוביו היה מעלה עמו לרגל". תחילה, מרכז סביבו את האנשים הקרובים אליו, ולא רק אלו הקרובים אליו ביולוגית, אלא קרובים במנטאליות, בשפה, על-מנת ללכת יחד. ואותה חבורה קטנה של אנשים אשר מבינים עניין ויודעים מה עליהם לעשות אותה הוא מטפח. אותו אוונגרד תופח, על מנת להתפיח. הוא הולך וגדל ומצטרפים אליו כוחות נוספים. "והיו באים ולנים ברחובה של עיר והיתה מדינה מרגשת והיו שואלים אותם להיכן תלכו?" .
[...] בעיצומה של תקופה מלאת סיבוכים, כשחלה הזדקנות של האומה, מופיע פתאום כוח, לא אדם בודד, כי אדם בודד איכותי נמצא בכל מקום, אלא חבורה שהולכת ועולה ויוצרת כבר תופעה "והיתה מדינה מרגשת והיו שואלים אותם להיכן תלכו?"
והם משיבים מה שלהם הוא מובן מאליו: לבית ה' שבשילה שמשם תצא תורה ומצוות, והלוא אנחנו כולנו בני עם אחד, עִם לב אחד, מוח אחד, בואו אתנו ונלך ביחד.
[...] אלקנה מאמין בלב יהודי השוכן בתוכם. אלקנה הולך מתוך תפיסת עולם שמתחת לפני השטח הכל קיים וחי, וצריך רק לפתוח מעט את הפתח, ולאפשר את המפגש עם משהו אותנטי, אמיתי; משהו שיגרום להם להבין ולומר – בעצם, גם אני רוצה להיות כזה.
לא צריך לכפות דבר על אף אחד. אין צורך בכפייה דתית, לא בכוח פוליטי ולא בהפגנות. האמת, יש בה כוח לפתוח את הלב, יש לה כוח לפרוץ חומות.
ואומרים להם, נלך עמכם….
לא בתוך שנה אחת חזר כל עם-ישראל בתשובה, שנה אחת כאן, שנה אחריה שם; שנה אחת חמישה בתים, שנה אחרת עשרה בתים - "בדרך שהיה עולה בשנה זו לא היה עולה בשנה הבאה, עד שהיו כולם עולים".
זוהי הנקודה - ליצור מהפך חברתי בדרך של יצירת מודל עמוק ורציני, שאנשים מזדהים אתו והוא מתגלגל קדימה ככדור שלג, מתרחב ומתרחב. כי לאמת יש הכוח להתפשט, ולשם כך צריך רק לפתוח את הלבבות, לגרום לאדם שירצה להתחבר אל האמת.
'דתיים לאומיים' רדודים ושטחיים, שמבקשים פריבילגיות לדתיים, אינם מעוררים דבר, אולי להפך, דחייה. גם לא הסטיקרים ולא ההפגנות יוצרים את התהליך, אולי רק מסייעים לו לפעמים. מהפכה אמיתית יכולה להתרחש רק בדרך אחת: מפגש עם ציבור שחי חיים אמיתיים וגדולים הראויים להערצה, זה פותח את הלבבות וגורם לרצות "ללכת עמכם", שאכן כולנו הולכים מאותו מקום, לאותו מקום. יש לנו מטרות משותפות.
המדרש מסיים במשפט מופלא: "אמר לו הקב"ה, אלקנה, אתה הכרעת את ישראל לכף זכות וחינכתם במצוות וזכו רבים על ידך, אני אוציא ממך בן שיכריע את ישראל לכף זכות ויחנך אותם למצוות, הא למדת שבשכר אלקנה - שמואל". כלומר, אלקנה לא היה רק האבא הביולוגי של שמואל הנביא, אלא אף אביו הרוחני. הוא יצר בחברה הישראלית את המהפך הרוחני-חברתי שאיפשר אחריו את הופעת שמואל. אילו לא היה אלקנה יוצר שינוי רוחני בתוך החברה הישראלית, לא יכול היה שמואל לבוא ולעשות מה שעשה.
איך יוצרים אפוא מהפכה רוחנית-חברתית מלמטה? איך מביאים את העם לבוא ולאמר "נלך עמכם והם אומרים להם הן נלך יחד"? - רק באמצעות חבורה של אנשים ההולכת וגדלה בכמות ובאיכות, שכל מי שרואה אותם מבקש להצטרף אליהם בהליכה משותפת.
שבת שלום וב''הצלחה!
< קרדיט לנטע הקומונרית >