על ידי הלל ו
מנהלת לשעבר תודה על תרומתך!
» 19/05/2021, 11:24
1. נשחק עם החניכים את המשחק 'התחברתי'
2. נשחק עם החניכים פינוקיו שמות
3. נשים על הרצפה 6 פתקים במעיין סקאלה עולה- בטח, כן, נראה לי, לא חושב, לא, ברור שלא.
נציג לחניכים סיטואציות שונות, וכל אחד יעמוד בסקאלה לפי הדרך בה היה מגיב. ניתן לשמוע מהחניכים כל פעם למה בחרו דווקא במיקום זה ולדון באירוע.
הסיטואציות:
- חבר מבקש ממך עזרה ללמוד למבחן, זה יעכב אותך, אבל יעזור לו ממש. תלמד איתו?
- אתה ממהר לחוג ופתאום רואה ילד בוכה. תישאר לעזור לו?
- קבעת ללכת עם חברים לבריכה ואמא שלך מבקשת שתישאר לשמור על אחיך הקטן. תישאר?
- אתה הולך למכולת עם חבר שאין לו כסף עליו, אתה קונה קרטיב וממש חם היום. תשאל אותו אם הוא רוצה שתקנה לו?
- אתה עובר ליד המגרש בישוב ורואה שלילדים שמשחקים עף הכדור החוצה, תלך להביא להם?
(נסכם ונחבר למשחקים ששיחקנו. אנחנו בוחרים האם לראות את המחבר בינינו ולעזור ולהיות בשביל השני, או האם לחשוב רק על הרצון שלנו ובדרך בלי לשים לב לדרוך על האחרים.. אנחנו יכולים לבחור לשים לב ולהוסיף המון טוב כלכך בפשטות)
4. נקרא עם החניכים את הקטע של רועי פן על פיגוע הדקירה בפ"ת. *נספח
נדון עם החניכים- איפה הטוב הזה פוגש אותנו בחיים ביומיום? נגיע למסקנה שלא צריך להגיע לנקודות קצה שכאלו בשביל לחשוב על אחרים ולהתחשב בהם. זה אירוע יוצא מהכלל שמלמד אותנו על מה שטבוע בנו בפנים, ואנחנו יכולים לבחור לבטא אותו גם בכל פעולה יומיומית ופשוטה.
5. נשחק עם החניכים 'וואה', ונדגיש מהמשחק איך כל פעולה קטנה שלנו יוצרת הרבה גלים והדים מסביב. כך כל פעולה טובה קטנה שאנחנו עושים- היא מוסיפה כל כך הרבה טוב במציאות! הרבה מעבר למה שאנחנו יכולים לחשוב ולראות. אז חשוב שנעריך את היכולת שלנו לעשות טוב ונשתמש בה כמה שרק אפשר! וזה לגמרי מתחיל ביום יום, בדברים הפשוטים.
*נספח
אלמלא פיגוע הדקירה שבו נפצעת הערב ליד הקניון הגדול בפתח תקוה, אני מניח שבחיים לא הייתי שומע עליך, אבי לנדאו. אני כותב לך כי בכל הכתבות על הפיגוע, לא ראיתי שהזכירו משפט אחד ששומעים אותך צועק היטב בסרטון שתיעד את האירוע. כשאתה שרוע על כביש ז'בוטינסקי, עם דקירות בפלג גופך העליון, לבד מול בן העוולה שתקף אותך ומחפש קורבן נוסף, כשכל הסביבה מסתגרת בתוך המכוניות והאוטובוסים, הגיע נער רכוב על אופניים ועצר לידכם. ואתה- לא אמרת לו "תעזור לי", לא ביקשת ממנו "תזעיק עזרה", לא חשבת בכלל על עצמך. המשפט שאמרת לו היה "תיזהר, הוא דקר אותי". וייתכן שבכך הצלת את חייו של הנער שנמלט מהמקום.
הטרור חזר הערב לפתח תקוה, אבל בכל פעם שאני נזכר במשפט שלך מהערב- אני בטוח יותר ויותר שאנחנו ננצח. כי מי שמתודלק משנאה, בחיים לא יגבר על מי שמיישם הלכה למעשה את הפסוק "ואהבת לרעך כמוך". מקווה שהפוסט הזה יגיע אליך, ויחזק אותך בתהליך החלמתך כפי שאתה חיזקת אותי (רועי פן)