- מתחילים בסיפור (ממליצה ממש להציג את הסיפור תוך כדי):
היה היו שני אחים שגרו בחוות סמוכות. במשך שנים הם חיו בשלום ובשיתוף פעולה ועזרו זה לזה ככל שיכלו.
יום אחד למרבה הצער , התעורר ביניהם ויכוח . דברים קשים הוטחו לאויר , ואחריהם הגיעו חודשים רבים של שתיקה ונתק שני האחים לא דיברו ביניהם יותר.
בוקר אחד , דפק אדם זר על דלתו של אחד האחים. הזר אחז בידיו ארגז ובו כלי עבודה של נגר
" אני מחפש עבודה לכמה ימים" הוא אמר , "אולי אתה צריך עבודות תחזוקה בחווה היפה שלך ? אני עובד מהר ואעשה כל עבודות נגרות שיש לך " חשב האח על ההצעה והשיב : " לא במקרה הגעת אלי - יש לי עבודה גדולה בשבילך אתה רואה את החווה שגובת עם החווה שלי ? החווה של אח שלי , עד לא מזמן גבל בנינו שדה פתוח , אבל האח שלי חפר שם ויצר תעלה שתחצה בינינו ממש כמו גבול!! הוא חושב שהוא חכם גדול , ואני אראה לו מי קובע את הגבול כאן! אני רוצה שתבנה לי חומת עץ גבוהה גבוהה - שלא אצטרך לראות אותו יותר לעולם!!"
הנגר שתק רגע ואמר "אני מבין אבנה לך בדיוק את הדבר שאתה מבקש " , הוא התחיל לעבוד, ועבד במהירות וביעילות. ניתן היה לראות שהוא מקצוען בתחומו. כעבור שלושה ימים סיים הנגר את עבודתו וקרא לאח שהזמין את העבודה. האח הגיע בריצה ועיניו נפערו בתדהמה...
במקום החומה שהוא ביקש עמד לו גשר מעל התעלה הגדולה שחפר אחיו, וחיבור בין שתי החוות , בעודו עומד שם נדהם וזועם על הנגר שלא עשה את מלאכתו. ראה את אחיו עומד בקצה הגשר ודמעות בעיניו "אני לא יודע מה להגיד" אמר אחיו "אחרי כל מה שעשיתי, המילים הקשות שאמרתי, התעלה שחפרתי בינינו, ואתה בנית את הגשר הזה" . שני האחים הביטו דומעים זה בזה
והחלו לחצות את הגשר. אתם יכולים לדמיין את הפגישה המרגשת שהייתה שם באמצע הגשר
האחים בכו והתחבקו והתנצלו והבטיחו אחד לשני שיותר לא יניחו לאי הבנות להקים חומות ולהפריד ביניהם
והנגר ?- הוא אסף את ארגז הכלים שלו והמשיך לדרכו - לבנות עוד גשרים של סליחה בין אנשים.
- שואלים את החניכים מה הם חושבים על מה שהנגר עשה.
- משחקים תופסת שבה כל מי שנתפס הופך לתופס, ובכל פעם שאחד התופסים תופס מישהו הוא צריך להגיד "סליחה" ולהמשיך לשחק.
- משחקים שבויים, ומסבירים לחניכים שכמו שבשבויים אנחנו יכולים להחזיר מישהו למשחק, אחרי שאנחנו פוסלים את התופס שלו, כך אנחנו יכולים לבקש סליחה, ולהחזיר את האחדות בין החברים, המשפחה וכו'
- משחקים טלפון שבור וכמו שכל אחד בתורו יכול להחליט אם להגיד את מה ששמע או להגיד סתם איזה משהו שבא לו, ככה אנחנו יכולים לבחור אם לבקש סליחה או לא - לא כופים עלינו את בקשת הסליחה.
- צ'ופר לסיכום:
בכל פעם ששנה יוצאת,
שנה אחרת נכנסת.
ולפעמים ללא מחשבה נוספת,
אנחנו נותנים לשנה סתם כך ללכת.
שנזכה השנה להיות אנשים שחושבים,
מה עשיתי? מה אעשה?
ובשנה הבאה מה אני רוצה?
שלא ניתן לשנה לברוח,
נחשוב קצת ונפעיל את המוח.
מה שטוב בראש השנה חוץ מתפוח בדבש,
זו ההזדמנות להתחיל מחדש.
בהצלחה!