תרום
צור קשר
משחקים עם החניכים משחק שאין לא מטרה... כמו תופסת בלי שהתופס יכול תופס או מחבואים בלי שאפשר לספור את האחרים וכו'.
אח"כ מקריאים קטע שכתב הרב עדין שטיינזלץ –
הנה רעיון שכתב בעבר על פרשת השבוע:
"אחרי החיים במדבר, הסכנה הגדולה שיש בעצם הכניסה לארץ ישראל היא שעם ישראל יהפוך לעם נורמלי. החיים יתנהלו פתאום סביב עבודת האדמה והיבול. הניצחונות הצבאיים והשפע הכלכלי ייצרו תחושת שביעות רצון עצמית, שתשכיח מאיתנו את הקשר לה' ותוביל לטשטוש השונוּת של עם ישראל ולפיתוי להיות ככל הגויים.
לכן בפרשת עקב, לצד שבחיה הרבים של הארץ, לצד פירוט שבעת המינים שנשתבחה בהם הארץ, משה רבנו מדגיש כי אנחנו חיים בישראל בהשגחה מתמדת: אֶרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹוקֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ תָּמִיד, וגם: עֵינֵי ה' אֱלֹוקֶיךָ בָּהּ מֵרֵאשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה. לעולם לא נוכל להקים פה סתם עוד מדינה. אנחנו נמצאים כאן על תנאי, עם ייעוד. משה רבנו חוזר ומדגיש בפרשה: ארץ ישראל היא מתנה יפה ונפלאה, אבל גם מאוד מאוד רגישה. עלינו לשמור עליה כראוי".
ואז מסבירים לחניכים שבחיים אנו נתקלים אחרי רגעי שיא אחרי כניסה לארץ שפתאום לא מוצאים את עצמנו, אין מטרה, יש ארץ יש ממשלה יש הכל אז לאן אנחנו עוד מנסים להתקדם בואו נשאר ככה אולי?!
צריך לזכור שלא! אם אנחנו עדיין כאן אז ברור שיש לאן להתקדם ברור שיש עדיין לאן לשאוף,
מספיק להסתכל מבט אחד בחוץ וכבר מבינים כמה חסר לנו אין בית מקדש כל יומיים הפגנות אנחנו בארץ והכל טוב טוב, אבל אי אפשר לומר שסיימנו את העבודה שלנו כאן.[center]שבת שלום
