פעולת גיבוש+שילוב

יחידה: פעולת גיבוש ושילוב 
שאלה מרכזית:
חשוב לזכור: לדבר ברור ולהיות מובנים, לזכור שהפעולה היא לא רק פעולת שילוב, אלא גם גיבוש בין החניכים. אם הם עושים משהו לא מכבד, כמו שאמרנו בפתיחה, אפשר לעצור את הפעולה ולהגיד בעדינות (כמובן לא ספציפית לאותו חניך) מה שעשו ולמה לא עושים את זה.
מטרה:
שהחניכים יבינו לעומק את הנושא שלכל אחד יש מגבלה מסוימת, שיתגבשו ושלא יצחקו על אנשים עם מוגבלות.
זמן:
10 דק' - מתודה: שיתוף
סבב מה נשמע + אם היית קוף, איך היו קוראים לך. אחרי הסבב מה נשמע, נדבר עם החניכים ונסביר להם שמה שהיה בפעולה לפני שבועיים לא יכול לקרות שוב, ושזה לא מקובל פה. יש הבדל בין צחוקים לחאלס, וכשאנחנו אומרים שזה חלאס, אז די. אנחנו בכיף צוחקים איתכם ובכיף נעשה צחוקים, אבל כשאנחנו רוצים לדבר ומנסים להעביר את הפעולה, אתם מקשיבים ונותנים לנו לדבר, וכמובן לא מתחצפים עלינו כשאנחנו מבקשים להפסיק לדבר.

10 דק' - השראה:
נראה לחניכים קטע מתוך הסדרה "פלפלים צהובים" ונשאל אותם:

1. מה התחושות שעלו לכם תוך כדי הסרטון?
2. האם אתם חושבים שזה שעומרי ביקש להוריד את התמונה זו בקשה מיוחדת?
3. מה אתם חושבים על עומרי?
   קישור לסרטון: פלפלים צהובים

15 דק' - עשייה:
נעבור בין החניכים ונדביק על כל חניך מדבקה באיבר אחר (עיניים, ידיים, פה, רגל וכו'). נחלק את החניכים לקבוצות ונכריז על תחרות פירמידות: על כל קבוצה ליצור פירמידה בזמן הקצר ביותר בלי להשתמש באיבר עליו הודבק המדבקה. הקבוצה שתצליח ליצור פירמידה בזמן הקצר ביותר תנצח.
בסיום נשאל את החניכים:

1. מה היו הקשיים שלכם בביצוע הפירמידה?
2. במה המדבקות הגבילו אתכם?
3. האם בכל זאת הצלחתם לעשות פירמידה?
   נסביר לחניכים שאצל כל אדם המגבלה היא שונה, ויוצרת קושי שונה. בשלב מסוים המוגבלות הקשתה עליהם לעשות את הפירמידה, וכדי להצליח לבצע את הפעולה הם היו צריכים להשתמש באיברים אחרים. נראה כי לכל אחד מאיתנו יש מוגבלות, אבל גם יכולות אחרות המסייעות לנו להצליח. לפעמים מדובר במגבלות בתחום הפיזי, כמו במשימה שעשינו, ולפעמים בתחומים אחרים כמו בלימודים, בחשבון, בחשיבה, בביצוע פעולות מסוימות או בהליכה—כל אחד והקושי שלו. זאת לא צריכה להיות סיבה לצחוק על האחר, הרי לכל אחד יש איזשהו מגבלה, כמו שלא היינו רוצים שיצחקו על המגבלה שלנו, אנחנו לא נצחק על של אחרים.

15-20 דק' - משחק:
ניתן לחניכים משימות שימחישו להם איך זה להיות אדם בעל צרכים מיוחדים:

• לקשור שרוכים ביד אחת.
• לחלק את החניכים לזוגות, וכל פעם שמים על חניך אחד עניבה או כיסוי עיניים, והחניך השני צריך לכוון אותו בחדר. החניכים האחרים מעודדים את השניים.
• לכתוב משהו ביד החלשה.
• משחק פנטומימה: אומרים לחניך מילה והוא צריך להעביר אותה לשאר בפנטומימה.
• "פרה עיוורת": מכסים לחניך את העיניים והוא צריך לנסות לתפוס את האחרים.
  רשימה של דברים לפנטומימה: ספר, בית ספר, חופש גדול, בקבוק, מאוורר, טלוויזיה, שלט, מכונית, תלמיד, תינוק, משקפיים, חלון, בית, שיער, הליכה, טלפון, חיוך, מברשת שיניים, מעבר חצייה, כלב, חביתה, קיץ, קופסא, שעון.

10 דק' - ייצוג:
נבחר 2 חניכים וניתן להם לקרוא קטע מספר במקביל. רוב הסיכויים שהחניכים לא יצליחו להתבלבל. מיד לאחר מכן נקריא את הקטע הבא:
הכירו את נחמן: נחמן הוא ילד ממש מצוין. הוא בן 5 אבל הוא עדיין קטן, קשה לו ללכת לבד אל הגן, וגם הוא מתקשה לדבר באופן מובן. לנחמן יש דיבור לא ברור כמו ילד קטן, ונחמן מרכיב על עיניו משקפיים—ואיתם הוא נראה קצת חלמן... יש לנחמן החמוד עוד דברים מיוחדים, ויפים וטובים. נחמן אינו ילד פשוט ורגיל, הוא ילד שמלא בשמחה וגיל! אותו לא תמצאו בבוקר, בערב ובכל היום בלי חיוך פרוש על שפתותיו בכל זמן ומקום. בשעה מוקדמת אותו אוספת הסעה עם אמא המלווה ועם הנהג יניב. אליו הוא מחייך באהבה. עם נחמן היקר נוסעת בהסעה ילדה חמודה, וגם היא על נחמן אהודה. אליה נחמן שולח חיוכים כל הדרך ומוחא לה כפיים עד שמגיעים. נחמני נוסע לגן מיוחד מרחק ניכר, אך כשהוא מגיע לחני הגננת—חיוך על שפתיו וזה העיקר! חיוך וחיבוק מדדה אליה צעדיים. מי ייתן וירבה צעדים כמו החיוכים על השפתיים... בסוף יום ארוך בגן, אחרי מנוחה, ארוחות וחיוכים, חוזר נחמן אל אחיותיו ואל ביתו, ושם הוא ממשיך בדרכו—והחיוך איתו!
קטע מספר - מדפיסים מראש.
10 דק' - שיתוף:
נסיים בשאלות:

1. מה למדתם מהפעולה?
2. מה אתם לוקחים מהפעולה?
3. איך הרגשתם במהלך הפעולה?
4. משהו שאתם רוצים להוסיף?
   נזכיר לחניכים שכל אחד יש מגבלה כזאת או אחרת ואין שום סיבה לצחוק על זה!!! ונאחל המשך חופש מהנה.