על ידי lielivgi
» 31/03/2026, 01:38
פעולה- ליהיות פראייראנחנו לא מפסידים ממעשים טובים-מעשה טוב אחד שעשינו יכול להשפיע בצורה טובה על כל כך הרבה אנשים בלי שהתכוונו לזה מתודה- 1. מתודת התפוז והמלך:מחלקים את החניכים ל-2 קבוצות. נותנים לכל אחת סיפור על מלך אהוב שחולה מאוד ורק תפוז יכול להציל אותו.הקטע הוא שלקבוצה א' כותבים שזה קליפת תפוז ולקבוצה ב' אומרים שזה מיץ תפוזים.שמים תפוז באמצע ולא מגלים לקבוצה האחרת מה יש לקבוצה השניה.יש 2 אפשרויות:א. \החניכים יריבו וכו'.. (להתערב בזמן הנכון)ב. החנכים ידברו ויקשיבו אחד לשני וכך יבינו שהם לא סותרים וכל אחד יכול לקבל משהו.מכאן אפשר להבין שלמרות שזה נראה כאילו מעשה טוב לוקח ממך משהו, הוא בעצם נותן לך בדיוק את מה שאתה צריך!! הקטעים:קבוצה א' מקבלת: המלך האהוב של מדינת הודו חלה לפני זמן רב, וכל מדינת הודו כמה על הרגליים כדי לנסות לעזור כפי יכולתה למלך, וממש לפני כמה זמן הרופא של המלך גילה שכדי להציל את המלך הוא צריך לאכול קליפה של תפוז.. עליכם להביא לו את הקליפה של התפוז שלפניכם לפני שהקבוצה השנייה, הקבוצה של המורדים במלכות תיקח אותו לפניכם.. רק כך תנצחו במשחק. קבוצה ב' מקבלת: המלך האהוב של מדינת הודו חלה לפני זמן רב, וכל מדינת הודו כמה על הרגליים כדי לנסות לעזור כפי יכולתה למלך, וממש לפני כמה זמן הרופא של המלך גילה שכדי להציל את המלך הוא צריך לאכול את הבפנים של התפוז.. עליכם להביא לו את הקליפה של התפוז שלפניכם לפני קטע- בחודש אוקטובר 1994 חטפה חוליית חמאס את נחשון וקסמן הי"ד, שהיה חייל בגולני. עם ישראל כולו היה שותף לחרדת המשפחה ולדאגה לשלומו של נחשון. בטלוויזיה הוקרנה קלטת וידאו שבה צולם החייל החטוף כשהוא פונה לממשלה בבקשה להיענות לדרישת החוטפים ולשחרר את מנהיג החמאס, השייח אחמד יאסין. לאחר חקירה מודיעינית נתגלה מקום המסתור של החוטפים, בבית מבוצר בעיירה ביר נבאללה. החוטפים הגישו אולטימטום למילוי בקשתם ואיימו בהוצאת החייל להורג. הצבא נערך לפעילות חילוץ ע"י כוח של סיירת מטכ"ל. מפקד הכוח הפורץ היה סגן ניר פורז, שהיה באותו זמן כבר בחופשת שחרור, ולמרות זאת התייצב מיד למשימה והוביל את הכוח הפורץ אל הבניין בו הוחזק נחשון. בעת הפריצה התקשה הכוח לפרוץ את דלתות הברזל המבוצרות, ובזמן הזה הספיקו המחבלים לרצוח את נחשון וקסמן. בפעולה מבצעית זו נהרג מפקד הכוח, סגן ניר פורז ז"ל. נשאל- מה גרם לניר פורז ז"ל לחזור מהחפש"ש כדי להציל משהו שהוא אפילו לא מכיר? האם זה היה כדאי לו לסכן את חייו בשביל זה? האם אנחנו רוצים לחיות את חיינו בתודעה כזו של שליחות? מתודה-נניח שלושה פתקים על הריצפה כאשר על כל אחד מהפתקים כתוב: - פראייר.ית
- כל הכבוד, אני לא הייתי עושה זאת
- אני איתך
נסביר לחניכים שאני עומדת להקריא את המקרים הבאים ועל כל אחד מהם לעמוד ליד הפתק שמשקף את דעתו בצורה הטובה ביותר.המקרים: - בכל פעם שערן עושה קניות בסופר, הוא מסתכל בסלי הקניות של האנשים סביבו ונותן לכל אלו שיש להם מעט מוצרים לעמוד בתור לפניו.
- יאיר מילא בפעם הראשונה בחייו טופס של 'מפעל הפיס' וזכה ב-2000 ש"ח והחליט לתרום כחצי מהסכום, 1000 ש"ח לעמותת "עזר מציון".
- ביום שלישי התקיימה פעולה בסני, בסגנון 'ערב עיתונים', בסוף הפעולה הקומונרית קראה למדריך, בשעה שכל החניכים ניצלו את ההזדמנות וברחו ורק גילה נשארה לנקות את החדר מעיתונים.
- לכיתה הגיעה עולה חדשה שכמעט ואינה יודעת עברית, המורה חשבה על מתנדבת שתשב לידה ותעזור לה להתאקלם בכיתה. דפנה, שתמיד חלמה לשבת ליד דליה חברתה הטובה ביותר וסוף סוף השנה יושבות ביחד, מחליטה בכל זאת לעבור ליד העולה החדשה.
קטע-בשעה שראיתי איך אני הפראיירית היחידה בעולם, היחידה שמקריבה את הבגרות שלי בשביל המועדונית הזאת,היחידה שמפספסת את ההפסקה שלי בשביל לדבר עם ג'סיקה העולה החדשה,היחידה ששוטפת כלים בבית הזה,היחידה ששמה חגורה ולא מסיעה יותר משתיים כי אני "נהג חדש"...היחידה.חשבתי לעצמי איך זה שתמיד אני נופלת להיות הפראיירית הסדרתית?-איך זה שתמיד כשצריך מתנדבת לעשות את הקניות למסיבת חב"ב אני מוצאת את עצמי סוחבת את כל הכיבוד...לבד? דפדפתי קלות בדפים וספרים וראיתי שבסלנג הישראלי, פראייר הוא אדם המאפשר את ניצולו בידי אחרים.זהו מושג מפתח בחברה הישראלית, מעין מטאפורת שורש,המוכר כמוטיב מרכזי בתפיסה של מה זה להיות ישראלי,הרצון לא להיות "פראייר"!אחד הפרדוקסים בפרויקט הציוני הוא בכך שהציונות ביקשה לייצר יהודים שלא יהיו פראיירים, אך כדי להגשים זאת היא תבעה משמעת חזקה לכלל, למדינה ולארץ ובעצם להיות פראיירים במונחים של ימינו-אם אתן עדיין לא מתפתלים מאי נוחות מקסימלית סימן שלא הבנתם:מי שנלחם על המדינה הוא- פראייר, מי שייבש ביצות וחלה בקדחת- הוא פראייר,מי שהקים עמותות חסד- הוא פראייר,כן כן, מי שהקים את 'יד שרה', אגודת 'אפרת', 'יד אליעזר' גמ"חים עירוניים או סתם חב"בניקית מתלהבת- היא פראיירית!!!את אידיאליסטית- אז את גם פראיירית!!!אם נתעמק במושג פראייר שאנחנו כל כך דואגים להתרחק ממנו נגלה שפראייר מבוסס על יידיש,המילה מתארת אדם שומר חוק, בניגוד לעבריינים מקצועיים."מה את פראיירית שאת נוסעת לפי החוק?כולם פה נוסעים על 120 אז מה את נוסעת על 90?! את פראיירית שאת נותנת לכולם לעקוף אותך?!?!"וזועקות לי המילים בראש ואני מתה לצעוק לכולם-כן אני פראיירית!אני פראיירית שבזכותי תקום המדינה!אניפראיירית שתקדם את העולם.ואתה מה? אתה לא פראייר- כי הכל עדיף מלהיות פראייר- עדיף להיות רוצח בכביש ולתת למנקה לעבוד לבד, ולא לעשות את הכל כי אני לא היחיד בעולם-אבל אם לא אתה ואני מי כן יעשה?מי נשאר עם כוח רצון ואמיתיות בנשמה?מי מסוגל לעמוד מול העולם ולהתגבר על היצר הרע שזועק- "פראייר פראייר"ולהמשיך ללוות חברה שביקשה שיבואו איתה לנטול ידיים רק כדי לשמח אותה!לא כי גם אני צריכה ממנה טובה- אלא סתם כי אני פראיירית פשוטה!אנחנו פראיירים אידיאליסטים!פראיירים בנשמה! סיכום- אם נסתכל על החברה שמסביבנו כמשפחה אחת גדולה ונראה שאנחנו מחוברים זה לזה לא כיחידים בפני עצמם, אלא שכולנו חלקים של גוף אחד = עם אחד. נוכל לסמן את אותה תחושה בסיסית של רצון להיטיב כתכונה טבעית הנובעת מהקשר המיוחד הזה. אנחנו רוצים לתת באופן טבעי כי אנחנו מרגישים מחוברים לזולתינו ועקב כך אנחנו לא מרגישים פראיירים. דוגמאות אלו רק מחדדות את מסירות הנפש שלנו/ של החיילים... כי הם הרבה פעמים מרגישים חלק ממשפחה אחת גדולה שנקראת עם ישראל!!!
- קבצים מצורפים
-
רצוי, פעולה בנושא להיות פראייר.docx
- (72.58 KiB) הורד 11 פעמים