תרום
צור קשר
בחסות אגף הנוער 'אם תרצו'.
מטרת הפעולה: הקבוצה תכיר את סיפורה של מחלקת הל"ה ושל לוחמיה ותתחבר אליו. החניכים יתחברו לערכים שהובילו את המחלקה וייקחו אותם לחייהם שלהם. הכרת דמויותיהם של חלק מהלוחמים וסיפור חייהם.
רשימת ציוד: דף למדריך\כה, הסברים ותמונות מאת בי"ס שדה כפר עציון (בקובץ מצורף), נרות, גפרורים\מצית, קטע לחלוקה-דוד בן גוריון.
מהלך הפעולה:
# הקבוצה מתחלקת לשלוש קבוצות- שיירה, מצור ושדה. קבוצת"המצור" יושבת בקצה אחד של החדר. אסור לחברי הקבוצה לזוז או לדבר. הם חייבים לשבת צמודים זה לזה על חלק ספציפי ומצומצם ברצפה. קבוצת "השיירה" צריכה ליצור אסטרטגיה כדי להגיע לקבוצת "המצור". עליהם להישאר תמיד יחד, כשהם אוחזים ידיים או מחזיקים זה את זה בכתפיים. הם צריכים לפעול לפי התוכנית שבנו, במטרה להגיע לקבוצת "המצור" בהקדם האפשרי ולשחררם מהמצור (בנגיעה בהם), תוך התגברות על הקשיים שחברי קבוצת "השדה" יציבו בפניהם. על קבוצת "השדה" להפריע לדרכם של חברי קבוצת "השיירה", בכל דרך אפשרית(לא אלימה!), ולמנוע מהם להגיע לקבוצת "המצור" ולשחרר את חבריה. לקבוצות יש חמש דקות כדי לתכנן את דרך פעולתם. קבוצת המצור מתמקמת. יוצאים לדרך!
# הסבר- רקע על מלחמת העצמאות. המדריכים מקריאים את החלק המודגש ומספרים את השאר:
מיומן כפר עציון,ג' בשבט תש"ח:
"בשעות הערב כשוך הקרב הובאו תשעה פצועים חלק מהם במצב קשה [...] למרפאה בכפר עציון. הרופא המקומי הגיש להם עזרה ראשונה כמיטב יכולתו, אך לא יכול לתת להם את הטיפול הדרוש מחוסר מכשירים וסידורים מתאימים לניתוחים [...] בלב הכל מכרסם הספק: האם לא ישובו מחר? ידיעות שונות מחזקות השערה זו. האנשים דרוכים על משמרתם בעמדות ובמשלטים. בנות החי"ש באו גם הן להשתתף בשמירה בעמדותינו כדי לאפשר לחברים לנוח ולהחליף כוח ליום המחרת".
מתחילתה, ההתיישבות היהודית בגוש-עציון הייתה אחד ממוקדי המאבק המרכזיים בארץ. מראשיתה ידעו המתיישבים כי הר חברון (איזור גוש עציון) הוא מהאזורים הקשים והמסוכנים ביותר להתיישבות בארץ. מצוקת קרקע ומים, מזג אוויר קשה, בדידות וניתוק מלווים את המתיישבים בהר. כפרים ערביים רבים נמצאים באזור. פעמיים כשלו ניסיונות ליישב את האזור.
"החלטת החלוקה" שהתקבלה באו"ם, אור לי"ז בכסלו תש"ח (29 בנובמבר 1947), ניתקה חלקים גדולים וחשובים מהארץ, וגם את גוש עציון. ההנהגה היהודית השלימה עם התכנית וקיבלה אותה. ערביי ארץ ישראל ומדינות ערב דחו אותה ופתחו במלחמה. הערבים החלו במערכה כבדה על התחבורה היהודית אל היישובים המבודדים והמרוחקים. גוש-עציון נותק מלב היישוב היהודי והושם במצור.
ימי ראשית שבט תש"ח (אמצע ינואר 1948) היו ימים קשים לגוש-עציון הנצור. בימים אלו גוש עציון עבר התקפות מרובות. הובהר כי מצבו של גוש-עציון קשה; המגינים זקוקים בדחיפות לתגבורת בכוח-אדם לוחם ובציוד חיוני; חומרי רפואה, מצברים למכשירי הקשר, נשק ותחמושת. גבר הספק האם יצליחו מגיני גוש-עציון להדוף התקפה נוספת.
# לוחמי שיירת הל"ה קובצו למשימה על מנת להעביר לגוש עציון הנצור את הציוד לו היו זקוקים תושביו. 38 לוחמים יצאו מהמושבה הרטוב, בתאריך ה' בשבט התש"ח, 15.1.1948, באמצע הלילה, בעקבות המפקד דני מס. שלושה חזרו בעקבות פציעתו של אחד. לפנות בוקר נתגלה המחלקה על ידי כפריים ערביים מהאזור. הם נאבקו במשך כל הבוקר, עד שנגמרה התחמושת, וכשזו נגמרה, השתמשו באבנים. לבסוף, נהרגו כל השלושים וחמישה. גופותיהם עברו
התעללות.
סיפור הל"ה נחשב לאחד המיתוסים החשובים ביותר ולסמל של אומץ,ערכיות, נחישות והקרבה.
#שאלה לקבוצה: במלחמת השחרור נהרגו 6,000 יהודים.למה דווקא 35 הבחורים האלו הפכו לאגדה? מה מיוחד במחלקת הל"ה?
#מפזרים על הרצפה את ההסברים והתמונות על לוחמי השיירה (בית ספר שדה כפר עציון).
כל חניך\כה בוחר\ת לוחם וקורא\ת עליו בשקט במשך כמה דקות.
סבב: דבר אחד שמעניין בדמות, משהו שאת\ה לוקח\ת איתך הלאה ממנו.
כל אחד\ת מדליק\ה נר בזמן שמספר\ת עלך הדמות.
# לחלק לקבוצה דפים עם מכתבו של דוד בן גוריון להורי הל"ה (מצורף).
סיכום:
מה שמיוחד במחלקת הל"ה הוא האומץ, הנחישות והעמידה האיתנה מול האויבים גם
כשהמוות כמעט בטוח. הרצון להאבק עד הסוף, באחוות לוחמים ומתוך תחושת שליחות עצומה,
הם מה שהופכים את סיפורם של לוחמי הל"ה למיוחד וידוע כל כך.
מה עלינו לזכור מהם, 68 שנה אחרי שמתו?
"...במה נוקיר זכרם המבורך? לאב מצבות-אבן וגם לא בספרי-זכרונות, אלא ברצון נאמן ומתמיד להידמות אליהם ככל האפשר. היצליח דורנו בזאת?"
