תרום
צור קשר
פותחים במשחק:
אפשרות א'- המדריך אומר לחניכים לצייר את הדבר שהכי משמח אותם או או לבחור את החפץ שהכי משמח אותם, להראות לכולם ולספר למה זה הכי משמח. אפשר גם לשחק בסגנון של לספר מה הכי משמח, להציג את זה בפנטומימה וכן הלאה.
אפשרות ב'- משחקים ''התחברתי'', רק שמה שהחניך שמשתף צריך להגיד זה את הדברים שהכי משמחים אותו.
אפשרות ג'- כל חניך, בתורו, אומר את מה שהכי משמח את החניך שבמשבצת לידו. אפשר גם שהסדר יהיה לפי רשימת שמות, גיל, גובה וכל מה שנראה לכם.
אפשרות ד'- תחרות שירים: מתחלקים לשתי קבוצות וקובעים מילה- ''שמחה'' . עכשיו כל קבוצה בתורה צריכה לשיר שיר עם המילה שמחה, אם לקבוצה א' נגמרו כל הרעיונות לשירים- קבוצה ב' מקבלת נקודה. כשנגמרים לחניכים השירים, מחליפים את המילה ''שמחה'' במילה אחרת (שקשורה לשמחה)
כמובן אפשר לעשות כמה מהאופציות.
ממשיכים בסיפור:
האחים רבי אלימלך מליז'נסק ורבי זושא מאניפולי נהגו לנדוד מעיירה לעיירה כשהם מחופשים לקבצנים. לעתים הם הצטרפו לקבצנים נוספים כשהם עברו מעיר לעיר. באחד ממסעות אלה הואשמו כמה קבצנים בגניבה, וכתוצאה מכך נעצרו כולם והושמו מאחורי מסגר ובריח.
מכיוון שהייתה זו זו שעת צהריים, ביקש רבי אלימלך להתפלל את תפילת המנחה.
"אינך יכול להתפלל כאן" העיר לו אחיו, רבי זושא.
"מדוע?" לא הבין רבי אלימלך.
רבי זושא הצביע אל הדלי שעמד בפינת החדר ששימש לעשיית צרכי האסירים, מה שהפך את החדר ללא ראוי לתפילה.
החל רבי אלימלך לבכות.
"מדוע אתה בוכה, אחי היקר? האם הינך בוכה מכיוון שלא תוכל להתפלל תפילת מנחה בזמנה?" שאל רבי זושא, ורבי אלימלך השיב בחיוב.
"אין לך על מה לבכות!" קרא לעברו רבי זושא. "אותו בורא העולם שציווה אותנו להתפלל את תפילת המנחה, אמר כי אין להתפלל אם החדר לא נקי ומוכן לכך. נכון, אינך יכול לקיים את מצוות התפילה, אך אתה כן מקיים מצווה אחרת! עליך לשמוח כי גם כאן, בתא הכלא המצחין, אנו יכולים לקיים מצווה ולהתקשר לבורא העולם!"
דבריו של רבי זושא פעלו את פעולתם ואת מקום הדמעות החליף חיוך גדול. רבי זושא אחז בידיו ושניהם החלו לרקוד מרוב שמחה על כך שגם בבית הכלא הם זוכים לקיים מצווה.
השומר ששמע את הרעש לא הבין על מה המהומה. הוא שאל את האסירים האחרים לפשר המתרחש. "איננו יודעים" השיבו הם, "אך שמענו כי שני האנשים שוחחו על דלי השופכין העומד בפינת החדר, ולאחר מכן הם פתחו בריקוד."
"דלי השופכין גורם להם לשמוח ולרקוד? נוציא אותו מיד מן החדר!" קרא השומר בכעס.
ושני האחים נעמדו להתפלל תפילת מנחה כדת וכדין.
סיכום:
אפשרות א'- כל חניך בוחר איך הוא משמח מישהו אחר וכותב אותו למדריך\ אומר לכולם.
אפשרות ב'- כל חניך כותב למדריך\ אומר לכולם איפה בחיים שלו הוא מחליט לראות את הצד הטוב בדבר שמפריע לו (כמו שר' זושא עשה עם הדלי).
