תרום
צור קשר
חלק א- משחקים:
1) משחק הפרצופים- מחלקים את החניכים לזוגות, הם צריכים לעמוד אחד מול השני. המטרה: לגרום לשני לצחוק או לחייך, ללא מגע או קולות.
ככה ממשיכים עד שהאחרון נשאר והוא המנצח.
2) אני- יושבים במעגל, כל אחד צריך להגיד בתורו את המילה "אני" בצורה המצחיקה ביותר.
המטרה: לגרום לאחרים לצחוק בגללך.
ברגע שמישהו צוחק מוסיפים לו מילה שהוא צריך להגיד בנוסף למילה אני, לדוגמא 'אני חתיך, אני שולחן, אני אבן" (מומלץ להתאים לפי הגיל שלא יפגעו ילדים).
כשמישהו מגיע ל3 שמות נגמר המשחק. אפשר לשחק כמה סבבים לפי הזמן.
3) שיפ- המטרה: המשחק שלא יראו לך את השיניים.
עומדים במעגל, כל אחד מכסה את השיניים שלו בעזרת השפתיים.
לאחר מכן מתחילים לומר "שיפ" עם כיוון השעון, כל אחד בתורו.
כשרוצים להחזיר למי שאמר לך שיפ אומרים "שיפ בוינג". ואז התור משנה כיוון כנגד כיוון השעון.
אם רואים למישהו את השיניים הוא נפסל, ככה עד שנשארים 3 אחרונים.
#המשחק מותאם לגילאי ו'+
חלק ב'- סיכום:
בכל משחק ומשחק ראינו שהשמחה היא חלק ממנו, לצחוק זה חלק מהשיגרה, לחייך זו דרך חיינו.
בשיפ- ראינו שממש קשה לשמור על השיניים מכוסות.
במשחק הפרצופים- ראינו שלחייך לוקח בדיוק כמה שניות ולעצור אותו מאוד קשה.
באני- ראינו שגם מהמילה הכי פשוטה שאנחנו אומרים עשרות פעמים ביום אנחנו יכולים להתגלגל מצחוק.
אז למה לא לחייך, לשמוח, להנות, לצחוק בכל שניה שאנחנו יכולים?
"מצווה גדולה להיות בשמחה- תמיד!"
שבת שלום!
(אפשר לצרף כאן צ'ופר על שמחה)
