תרום
צור קשר
רעיון הפעולה: כשאנחנו מנסים להשיג את המטרה שלנו אנחנו יכולים לפגוע באחרים. דבר זה איננו מוסרי כלל וגם בסופו של דבר יכול לפגוע בנו.
משחק: א) נגיד לחניכים להוריד נעלים ולשים במרכז. נבלגן את הערמה. כשניתן את האות כל חניך יצטרך לנעול את נעליו ולרוץ למקום מסויים כדי לנצח. אבל כל חניך יכול לקחת גם נעל אחת שהיא לא שלו ובכך לפגוע בחבר שלו ולהגדיל את סיכוייו לנצח (כי יש משתתף אחד ויותר פחות). בעצם לקיחת הנעל החניך אולי עוזר לעצמו אבל גם מעכב את עצמו כי הוא צריך להשיג 3 נעליים ולא רק את שלו. נעשה את זה כמה פעמים ולאחר מכן נשאל את החניכים מה הם עשו, מי לקח נעל לו שלא וכמובן נבדוק מי ניצח והאם הוא לקח נעל של חבר.
ב) המשחק יעבוד בסבבים. בכל סבב כל מי שרוצה יכול להרים יד. אם יש פחות או בדיוק שלושה ילדים (או כל מספר אחר- תלוי במספר הילדים שהגיעו) שהרימו יד כל אחד מהם מקבל שתי סוכריות. אם כולם לא הרימו יד כולם מקבלים סוכריה אחת. לאחר שני סבבים הקבוצה יכולה להוציא מישהו ע"י הצבעה- זה כנראה הילד שהרים את היד מתי שכולם הורידו (רק צריך להיזהר עם זה כי חניכים יכולים להיפגע ולהיעלב). נמשיך עד שיגמרו הסוכריות. החניך שהוצא מהמשחק מלמד שגם אם לפעמים נראה שאנחנו דורכים על אחרים וזה עוזר לנו בסוף זה יתנקם בנו.
סיפור: ניתן לקרוא את הסיפור "רשיון על סוס".
במהלך כל המערך מלווה אותנו סיפור בחרוזים (מופיע למטה) שכל קטע בו מתקשר לנושא אחר במערך (לפי הסדר). אפשר לקרוא בכל פעולה את החלק שלה והחלקים הקודמים כדי לעשות חזרה. בפעולה זו ממולץ לשים דגש על החלק הרביעי (המודגש). כמובן שממולץ לתת לחניכים להשלים את החרוזים
סיכום: כשאחנו רוצים להשיג דבר מסויים אנחנו לא בהכרך נשים לב לסובבים אותנו או חלילה נרצה לפגוע בהם. אבל לפעמים זה יעכב אותנו בדרך כי נהיה עסוקים בלהפיל את השני ולא בלהצליח- כמו במשחק הראשון. לפעמים זה גם יכול להתנקם בנו ולהוריד אותנו בכלל מהמסלול להשגת המטרה- כמו במשחק השני. נשתדל תמיד להשיג את מטרותנו תוך התחשבות באחר והסתכלות רחבה.
קמתי היום בחוסר רצון של ממש,
בלבי שוב התגנב החשש.
אין לי מטרה ואין לי מה לעשות,
חוץ מלשבת כל היום על כסאות.
אז החלטתי שאני הולך לעשות שינוי נאות,
אני הולך להשיג מטרות!
קודם כל לקחתי דף יפה,
נזהרתי שלא ישפך עליו קפה.
לקחתי עפרון מחודד,
והתחלתי לכתוב, הידד!
רק מטרה אחת כתבתי
כדי להצליח בזמן שהקצבתי.
ניסיתי להתחיל לעשות דברים,
אבל לא ידעתי מאין מתחילים.
אז מתחת למטרה רשמתי מטרות משנה,ח
אותן כל בוקר אני אשנה. [מלשון לשנות-לחזור על אותו דבר- כמו משנה]
כך התחלתי לעשות אחת אחת,
וכך התקדמתי בטוח אבל קצת לאט.
אומנם יש קצת כעסים,
מכל מיני חברים ואנשים.
לחלקם אני פתאום לוקח דבר אחד או שניים,
וחלקם לא מעניינים אותי גם אם יקפצו לשמיים.
לכן נשארתי מאוד לבד,
אז הבנתי ולמדתי לא לפגוע באף אחד.
בעודי מתקדם ומנסה צועקים עלי אנשים,
אומרים לי: "אתה לא תצליח, אתה ככל הילדים".
כמעט חשבתי להפסיק,
אבל דבר כזה רק יזיק.
חיש מהר קמתי מחדש,
והראתי להם שאני רוצה את זה ממש.
אפעל ואנסה עד שאשיג את המטרה,
וזה ממש לא דבר נורא.
ועכשיו מטרתי הוגשמה,
אלך לנוח מנוחה מדהימה.
אחשוב על מה שהיה ומה אפשר לשפר,
שאדע פעם הבאה יותר.
אקח לי עכשיו קצת זמן לחופשה,
ואחריה אמצא מטרה חדשה.
