תרום
צור קשר
כשבני אדם חופרים באר עמוקה, כדי להשיג מים חיים בארץ ציה וצחיחה , הכורים מתיגעים , בעמל רב עולה להם לבוא עד העמק המוכשר להגביה את המים , ולפעמים
היאוש מתגנב בלב ואומר להם: הלא כבר יגעתם כל כך הרבה וחרס עלה בידכם ומים
לא מצאתם , על כך טוב יותר שתחדלו מעבודתכם , לכו איש לאהלו , ובקשו לכם
ענינים קרובים יותר לשכר , רבים מעייפי הגוף וחלושי הנפש ודאי פורשים מן
העבודה והולכים להם באשר ילכו , אבל אלה הקשורים בקשרי נשמה עם החפץ של
מגמת הבאר החיה שבעתיד , ביחד אלה , שהאמונה חזקה היא בלבבם שהמים החיים
מכרחים סוף כל סוף להיות זורמים ממקום זה והארץ צחיחת הצמא תהפך על ידם לגן
עדן להחיות עם רב, אלה לא יסוגו אחור . מפני תולעת היאוש ובחרף נפש ימשיכו
את עבודתם. והנה אחרי שביעת די עמל והנה זרם מים פרץ והרי הוא עולה ושוטף ,
אבל המים דלוחים הם , מעורבים ברפש וחול, ולא יצלחו להרוות צמאון אדם
ובהמה , שוב תחלק המחנה העובדת לשנים. האחת אומרת : ראו הנה כל יגיעתנו
לריק , ומה בצע בעמלנו, אם אחרי עבודה כלכך מפרכת הגענו עד מעין נרפש אשר
מימו לא יצליחו לשתיה? והם הולכים עתה בדרך הנואשה של החלק הראשון , אשר
מרפיון ידים פירש זה מכבר מעבודת הכיה והלך לו באשר מצא , ואמנם זה החלק של
העם , בריא הנו וחסון הנשמה , הוא יאמר להם: ראו אחים כמה מסוכנת הטעות
הגדולה שלכם , ויותר ממה שאנו מאשימים את הפורשים מהעבודה הקדושה והגדולה
שלנו בראשונה , בעת אשר אחרי הטורח הגדול שעבר עליהם לא נראה רמז של מעיין
חיים , הננו מאשימים אתכם , אתם אשר יד ביד וכתף בכתף יחד עבדנו ועד כה
באנו , עד אשר המים החיים התחילו לזרום , הנכם כעת, בעת אשר משאת הנפש שלנו
הולכת ומתקרבת ושמש השאיפה הוא מחל להיות הולך וזורח , הנכם פורשים מן
העבודה בשביל פחד השוא,של הרפש אשר נראה לכם במרץ המים בראשית הגלותו. מדוע
אינכם שמים על לב, כי רק מפני שעדיין לא באנו עד העומק הרצוי , עד המקום
אשר שם המים הצחים משיבי הנפש זורמים , בשביל כך הננו רואים כעת עדיין מים
דלוחים? על כן אחי, במרץ אויר יותר בכוחות כבירים יותר , נחדש את מפעלנו
הגדול , ובוא נבוא עד התהום , עד מוצא המים הצלולים והזכים ואז הכל יראו
וינהרו. לשמע דברים ישרים כאלה ישוב המחנה הפורש , גם באחרונה וגם בראשנה ,
ויצטרף להעבודה , ואז הברכה תופיע על ידם וכפי המדה של העמקת חפירתם כן
יגדל הזרם של המים החיים, וכן יוסופו כל הרמש והטיט אשר במי הבא , ומים
נוזלים , קרים , מתוקים ומרוים , צולים ובהירים , יעלו הרים וירדו בקעו
והיו לברכת גוי ואדם רב
