על ידי Gili
מנהלת באתר
» 25/10/2019, 14:10
1867
מארק טווין:
"נדמה לי שמכל הארצות בעלות הנוף המדכדך, ארץ ישראל מחזיקה בכתר.
הגבעות קירחות, צבען דהוי, וצורתן רחוקה מלשובב את העין.
העמקים הם מדבריות מכוערים המעוטרים בשוליהם בצמחיה דלה שפניה כמו אומרות יגון וייאוש... כל קו הוא גס, צורם וכל תו הוא חד, ללא פרספקטיבה - המרחק אינו מחולל כאן קסמים. זוהי ארץ משמימה, חסרת תקווה, שבורת לב".
אברהם לווינסון, מתרגם הספר של מארק טווין:
"אינך יכול שלא לכאוב. לכאוב ולהתרעם על כינויי הגנאי שהמחבר הכתיר בהם את ארץ הקודש: ארץ שוממה ומכוערת, ארץ קודרת ונטולת חיוך- והארץ ארצך והדברים אמת...
הציונות התוקפנית ניצחה את השממה המכוערת, הסירה את הקדרות והביאה חיוך".