תרום
צור קשר
אהבת חינם. כמה הכל סטיגמטי בעולם. חרדי, חילוני, דוס. מחאות הנכים, הפגנה כזאת ושביתה כזאת. ימין, שמאל, רק לא ביבי הם רק חלק מהסטיגמות שמסתובבות באויר. בכמה חומות אנחנו עוטפים את עצמנו, כדי לא להיתקל זה בזה ברחוב, ממש מצור תוצרת בית. כמה נשמות מסתובבות בעולם, ורק בגלל מראה, מפסידים. בדיבורים, טוב, זה קל. במעשים, לא ממש. ואנחנו, כועסים על החרדי שחוסם את הכביש ועל הזמרת שמייצגת את ישראל בארויזיון אבל לא ממש לובשת צנוע, וגם השיר הוא לא בדיוק ערכי וההוא הדוס שמתפלל מנחה באמצע המדרכה ומפריע לעבור.. אבל אז פתאום, הכל מתהפך - ההוא החרדי, "סרבן הגיוס", באמצע שומקום בעולם, מזמין אותך לארוחה משפחתית.
והזמרת החילונית ההיא שלבושה לא צנוע, היא גם ההיא שמופיעה לילדים עם צרכים מיוחדים בחינם ומעלה להם חיוך על הפנים..
והדוסי הזה עם הפאות והזקן, הוא גם מוכר פלאפל שנותן לך כדור חינם כל פעם שאתה עובר במרכזית..
כמה משבצות הא? כולנו עם אחד ומיוחד, שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו ורק אז אנחנו נזכרים לדעת לאהוב בחינם. לאהוב כל אדם, לזכור שאנחנו לא יודעים מי הוא ומה הוא ולא לשפוט. כדי לא להגיע לחורבן, צריך לשנות, וצריך ללמוד מהעבר. שלא נגיע שוב לחורבן. השנה, תש"פ, שנת קורונה. אפשר לאהוב. זה מותר. מותר לדאוג לקבוצות סיכון. מותר ללכת עם מסכות ולתת מרפק במקום חיבוק. הכל מותר, והכל מאהבה..
באהבת עולם❤️
(נכתב על ידי איילת יעקובוביץ)
