על דוד רובין הי"ד

[Gili]

׳׳כשאני מסתכל כיום לאחור נראה לי שההגדרה שהכי מתאימה לדוד היא שייט. לא במקדה הוא הלך לשייטת! שייט בשבילי זה לאו דוקא לוחם בשייטת לאו בצה״ל, שייט בשבילי זה אדם שיודע מהו מה תפקידו ומה ענינו בעולם־ אדם שמכיר את עצמו והולך עד הסוף. כל המאורעות שעובדים על עמ״י הם כמו ים גדול וזועף שדוחף אותנו קדימה ״עם הזרם״, עד כדי כך שרבים מאיתנו מתיאשים ומשלימים עם העובדה שאנו מובלים לאן שהזרם מוביל. אצל דוד זה לא היה כך, הוא היה שייט בהגדרה. תפקידו של ש״ט הוא בעצם לא לוותר לים בשום מצב: תמיד לשחות, תמיד להיות עם הראש למעלה ולחתור ליעד למדות הגלים הזועפים והמעדבולות, תמיד להסתער ולא לתת לים להשתלט עליך ולסחוף אותך לאן שהוא רוצה. דוד היה שייט לא רק בצבא אלא גם בישיבה ובכלל בכל מהלך חייו, כל דבר אצלו היה מתושב, הוא ידע למה הוא עושה כל דבר שעשה. דוד הקרין בטחון ואמונה בכל מה שהוא עשה, כל דבר היה בדוד לו לאתר ניתוח מעמיק וחשיבה מדובה. דוד היה בחוד מלא אידיאלים, וכל הזמן דיבר על הצורך להשפיע ולפעול למען כלל ישראל. הוא האמין ששייטת 13 היא היעוד שלו, וידע כל הזמן מה מוביל אותו ומתוך מה הוא הולך לשם־ לא מתוך התלהבות רגעית אלא מתוך חשיבה עמוקה״ (נכתב על דוד רובין הי״ד)