תרום
צור קשר
בס''ד ובהשתדלותנו
הלימוד יעבור בין חיי המעשה לחיי הרוח והמחשבה.
בחלק הראשון ("חולם כמו יוסף") נבין שסיפורי התורה קשורים ורלוונטים לחיי היומיום שלנו.
בחלק השני ("עץ הדר", "קמעא קמעא") נראה ונוכיח בעזרת הציונות החילונית מה קורה כאשר הרוח והערכים מנותקים מתורה.
בשלב השלישי ("מוסר אביך") נחזור לחיי המעשה ונלמד מה *כן* לעשות.
ובסוף, ("אורות ישראל") נראה שבעומק, הכל מחובר לשורש הנשמה שלנו, שהיא התורה.
(ניתן לשנות את סדר השלבים אם מרגיש לכן נכון אחרת..)
שיהיה בע"ה לימוד משמעותי!
* הרעיון ללימוד לקוח מהספר "קמעא קמעא" של מו"ר הרב דרוקמן שליט"א, עמודים 120-122
›› חולם כמו יוסף/ חנן בן ארי
כל אדם מגורש מגן עדן
כל אחד עובר מבול
לכל אחד יש איזה הבל
שהוא מקנא בו עד מוות
בכל אחת מגדל של מרד ובלבול
כל אדם הולך לו מבית אבא
כל אחד כמעט עוקד את בנו
עמוק בפנים יש סדום קטנה
שהוא רק רוצה למחוק כבר
ויש מלאכים שימלטו אותו
וגם אני חולם כמו יוסף
כן גם אותי זרקו לבור
גלגל חוזר בתוך תחפושת
וכמו דוד אני עושה מזה מזמור
עושה מזה מזמור
כל אחת מלכה כמו אסתר
מביסה כמו דבורה כל צבא שרק יבוא
כמו כל אחת גם היא בוכה בסתר
כמו רחל כמו משה על הר נבו
וגם אני חולם כמו יוסף
כן גם אותי זרקו לבור
גלגל חוזר בתוך תחפושת
וכמו דוד אני עושה מזה מזמור
עושה מזה מזמור
כל אדם נברא בצלם
גחל בוער סודות ורמזים
כל אחד הוא חומר טוב לסרט
תפקיד חדש בתוך סיפור עתיק יומין
≈ קודם כל נסכים ונצא מנקודת הנחה שהתורה רלוונטית וקשורה בקשר הדוק ונצחי לחיינו.
בשיר אנחנו יכולים לראות שחנן בן ארי רואה בכל הסיפורים התנכיים, מראה לסיפור חייו שלו, ושל כולנו. אם רק מחפש, נוכל למצוא בתורה את עצמנו.
אחרי שהבנו את הנקודה הזאת, אנחנו יכולים לדבר על הקשר של התורה לחיי הערכים והאידיאלים שלנו, ולא רק לחיי היומיום.
›› הרב קוק בהקדמה לספר ''עץ הדר''
בימינו אלה, אשר כל אלה- אשר חיבתם לציון הייתה באין רוח מנשמת אלוקים חיים, באין קדושת אמת ואמונת אמן קשורה בקשר אמיץ ולב טהור ואהבה אלוקית נצחית, הקשורה בנשמתה ומקור חייה של כנסת ישראל לעדי עד, שרק היא עומדת לעולם, כל אלה הלבבות הרחוקים מזה- הולכים הם ונפרדים מעל אהבת ארצנו הקדושה...
עינינו רואות, כי מאהבת האומה, הארץ וחיבת השפה וכו', עם מאסה של תורה, עד שנאת כל אלה ותיעובם, הוא רק מהלך קצר של איזה שנים ואיזה ניסיונות המביאים לידי מורך לב.
›› והרב חיים דרוקמן (''קמעא קמעא") מסביר-
.. הרב זצ''ל הבחין כבר אז בחזון רוחו [לפני מאה שנה], שמציאות זו, כמות שהיא- איננה נצחית. מציאות זו, אם אינה יונקת מהנשמה, אם אינה יונקת. מקדושה ואינה מחוברת לשורשי האומה- סופה להתדרדר ולהיחלש.
... ציונות חילונית בוודאי שלא תוכל להישאר בצורתה היא, כמציאות של קבע. יש צורך להתקדם ולעלות, להיפגש עם הנשמה ולינוק מן השורשים.
... השאיפות הלאומיות של החלוצים, כפי שהיו בתודעתם, היו קשורות עם ''הגוף הציוני'', והקשר שלהם, למעשה, היה רק עם הצדדים החיצוניים של הציונות.
≈ הרב קוק מדבר על הציונים החילונים שהקימו את המדינה, ואומר שהערכים שלהם לא יחזיקו מעמד כל עוד הם לא מחוברים למשהו מעבר- לתורה! כל עוד הם מנותקים מהנשמה, הם לא יחזיקו לאורך הדורות.
ואכן אנחנו יכולים לראות בדורנו כי רוב החלוצים החילונים כבר אינם, הציונות החילונית היא כבר לא תנועה גדולה ומפוארת כפי שהייתה. קשה מאוד למצוא אדם שאינו בן תורה וארץ ישראל מוזרקת לו בדם, נמצאת באש נשמתו.
ז''א שבלי לחבר את הערכים למשהו גדול יותר, עמוק יותר ושורשי יותר, אין להם נצח.
אז מה כן? איך נחבר את התורה לחיינו בצורה טובה ונכונה?
›› הרב קוק, ''מוסר אביך''
"בכל דרכיך דעהו" (משלי ג)
צריך לבקש את הקב"ה בתוך הדרכים שהוא מתנהג בהם - :כשהוא עוסק בתפלה, אז יבקש את הקב"ה בהבנת עניני תפלתו, וכונה רצויה באמונת הלב באותם הענינים של תפלתו, ולא יבקש את הידיעה בשעה ההיא בענינים אחרים, כי כיון שהוא עוסק בעבודה זו , הקב"ה כביכול שורה מצדו בזו העבודה דוקא, ובה ימצאנה ולא במקום אחר - . וכשהוא עוסק בתורה, יידע שימצא את הקב"ה בהיותו מעמיק ומעיין להבין דבר על בוריו ולזכור ולשנן היטיב, ובה הוא יודע אותו ית' בתורתו ולא באופן אחר, כי בשעה זו הוא מתגלה בעבודה זו .הגונה וקימת .וכן בכל הדברים שעושה, הרי באמת אין דבר בעולם שאינו לכבודו ית , על-כן כל מה שעושה יהיה וכן בהיותו עסוק בגמ"ח להיטיב לחברו, אז יבקש את הקב"ה רק בהעמקת עצה איך להיטיב לו טובה גדולה הכל דברי מצותו ורצונו, ויבקש בהם את שמו ית', כשישתדל בכל שכלו וכחותיו לעשות את מה שהוא עושה בתכלית השלמות בכל צדדי השלמות, ונמצא שהוא יודע את השם יתברך בכל הדרכים . והב' הוא ב' ה"בתוך", שבעצמותם של הדרכים הוא יודע את הקב"ה.
≈ ז''א שמה שאנחנו באמת צריכים זה לחבר כל דבר בחיינו לקדוש ברוך הוא, ומתוך זה לתורה. שכל חיינו יהיו מחוברים לדרכיו של ה'. שכל מעשה שנעשה, יהיה מוקדש לשם שמיים.
זה שוב במישור המעשי. ומה עם המישור הערכי, רוחני?
›› הרב קוק, אורות, אורות ישראל, ח'
[שאלה:] אם יפלא בעיני כל העומד מרחוק: איך אפשר שכל הרוחות, אשר לכאורה, גם מאמונה הם רחוקים, יפעם בהם רוח החיים מכוחו הפנימי, לא לבד לקרבת אלוקים כללית, כי אם לחיי ישראל האמיתיים, להחטבתן של המצוות בציור וברעיון, בשירה ופועל?
[תשובה:] אל ייפלא בעיני כל הקשור במעמקי רוחו בתוך עמקיה של כנסת ישראל ויודע את נפלאות סגולותיה...
≈ נחזור רגע לציונות החילונית.
הרב קוק שואל- איך זה הגיוני שהחלוצים כיוונו לקיים את מצוות התורה בלי לרצות בכך? הם הרי ישבו את הארץ, זאת המצווה הכי גדולה שיש! אבל בלי אמונה בה' ובתורה ובמצוות.
והרב עונה, שאין פה שאלה בכלל. כי מי שקשור בעומק לעם ישראל, לכנסת ישראל, נמשך לתורה ולמצוות אפילו בלי שהוא מבחין בכך. למרות שמבחוץ נראה שהערכים הללו מנותקים מתורה, אם נסתכל פנימה נבין שזה באמת מה שמתדלק אותם ונותן את האש בלבבותיהם.
נוכל ללמוד מכאן לחיים שלנו. במקום להגיד בפעולה שצריך להיות חברים טובים ולאהוב אחד את השני, בתור ערך מנותק, אנחנו צריכים להגיד ''ואהבת לרעך כמוך''. במקום להגיד שצריך לתת כבוד אחד לשני ובמיוחד למבוגרים, שוב בתור ערך מנותק, אנחנו צריכים להגיד ''והדרת פני זקן''.
כל ערך שנרצה וכל אידיאל שקיים בנו, מחובר בעומק שלו לתורה. אנחנו רק צריכים לפתוח את העיניים ואת הלב.
התורה היא הבסיס להכל, הכל מחובר ומקושר אליה. וכך גם אנחנו בתור עם ישראל.
שבת שלום וב''הצלחה!
* מצ"ב קובץ להדפסה
