תרום
צור קשר
#החניכים חוזרים על הסוף כמו הד:
אני אקרא ואתם תענו נו נו נו
אבל לא להרעיש בבקשה שה שה שה
משהו קרה בשושן הבירה. מישהו שמע? מה? מה? מה?
אחשוורוש עשה מסיבה ומה נתן במשתה? תה תה תה
והמלך הפציר בושתי שתי שתי שתי
אבל זה לא היה טעים בלי סוכר קר קר קר
היכן השתחוו כולם להמן הצעיר? עיר עיר עיר
האם גם מרדכי הצדיק השתחווה מולו? לא לא לא
פנו למרדכי: "אתה מעדיף להשתחוות להמן
או לקבל בשושן מנדט?" דת דת דת
עמלק, האם תעשה דבר בשבילו? לא לא לא
וימלא המן חימה מה? מה? מה?
מרדכי שייך לעם מפורד ומפוזר זר זר זר
והוא כבר ניבא את סופו של מרדכי ואמר:מר מר מר
אחרי מחשבה קבע היועץ : עץ עץ עץ
אז נידון שמרדכי היה נורא מסכן כן כן
כן
אתם יודעים מה עשתה אסתר החמימה? מה? מה? מה?
הלכה וקבעה עם אחשוורוש פגישה שה שה שה
היא שרה לו שיר וסיפרה לו בדיחהחה חה חה
ולבסוף אמרה להמן "אתה נורא ותפקידך נגמר מר מר מר
לך תרכיב את מרדכי על הסוס" סוס סוס סוס
וזה היה שכרו של מרדכיחי חי חי
ומה היה סופו של המן באמת?מת מת מת
ואני חושב/ת שלפרט לא כדאידי די די
ואת ההתלהבות בשושן אין כבר צורך לחשוף!!סוף! סוף! סוף!
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
#חמשת מצוות החג נלמדות מן המגילה:
מגילה- קריאת המגילה
גמילה-גמילות חסדים= משלוח מנות
מילגה-מתן צדקה= מתנות לאביונים
גלימה- תחפושות
לגימה- משתה = סעודת פורים
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
מכתב שכתב רכז הדרכה בבני עקיבא, אייל דוידסון, בשנת תש"ן
ספור קטן ושולי, שהתרחש שהייתי בערך בגילך, והותיר בי רושם חזק. זה היה בפורים, ארגנתי ביחד עם עוד כמה חברים מסיבה מגניבה לחבריא ב': תחרות תחפושות והצגות ואוזני המן ובלונים. פורים הוא החג הכי שמח שאני מכיר.
הזמנתי למסיבה את ניר, חבר חילוני, שהיה ידיד טוב שלי, כדי להראות לו איך הח'ברה של בני עקיבא יודעים לעשות שמח.
ובאמת היה שמח, עד שאותו חבר שאל אותי, ממש בדרך אגב, בלי להתכון בכלל, "לזכר איזה מאורע אתם מתחפשים לחילונים?", מיד קפצתי כמובן: "מה פתאום חילונים?" -"אני לא יודע" אומר ניר. "לפני כן חשבתי שהדתיים חוגגים חג דתי, אבל מה פה דתי? הבנות במכנסים, הבנים מעשים ומנבלים את הפה, וסתם זה נראה כאילו תפסתם איזה תאריך בשביל לפרוק עול".
אני שתקתי. "נו כבר תגיד משהו" חשבתי לעצמי. אבל לא יכולתי. הוא פשוט צדק, עדיף שאשתוק. תאמין לי התביישתי מעצמי יותר ממה שהתבישתי ממנו. הוא כל כך צודק לעזאזל.. מה פורים זה לא חג עם מסר משלנו, שככה הוא צריך להראות?! אבל מצד שני, בפורים חיבים לשמוח, לא?
אז מה לעשות? לא להפסיק לשמוח, זה מה שמצווים לעשות בפורים, ההלכה גם אומרת לנו זאת. אך בוודאי שאין ציווי "לאבד את הצפון", את עצמנו. לרקוד, לשתות, להתחפש, הכל בסדר, אבל לא צריך לפרוק כל עול.
פורים הוא חג שמסמל את ההצלה של הזהות המיוחדת שלנו. את אי-ההסכמה להשתחוות להמן. את הרוח וההצלה שעמדו ליהודים.
אז איך אנחנו, במסיבה אחת, מסוגלים לבוא ולטשטש את כל מה שמיחד אותנו?
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
"משנכנס אדר מרבים בשמחה" (תענית כ"ז)
"בשמחה" בגימטריא "שנה".
מכאן היה הצדיק מאפטה אומר: ע"י השמחה ששאדם מישראל מעורר בזה החודש בכוחו להמשיך ולהשפיע שמחה וששון ויקר, לכל ימות השנה!
יהי רצון שנזכה לשמוח ולשמח אחרים הן בחודש אדר והן בשנה כולה!
פורים שמח!
