תרום
צור קשר
מה התנועה עשתה בארץ 3.docx- ערוך יפה בוורד
- (27.72 KiB) הורד 179 פעמים
בפעולה הקודמת דיברנו על כך שהתנועה עלתה לארץ אחרי וויכוח קשה, למרות שלא היה לתנועה שום אידיאל שקשור לארץ ישראל.
מה עדיף בתור שליחות? לעבוד עם נוער שוליים ולחזק אותו או לתמוך בארץ ולפעול למענה (כמו הנוער תומך בריבונות, להקים ישובים ביו"ש, וכו')?
זאת בדיוק השאלה שהייתה לתנועה. מהרגע שהם הגיעו לארץ הם התחילו ליישב אותה ולחזק ישובים חדשים שהיו בה, אבל הם שכחו לגמרי מהנוער החרדי (באותה תקופה לא היו דתיים אלא רק 'חרדים' וחילונים) שנמשך לתנועות הנוער החילונית בארץ. לכן בשנת 1936, 3 שנים אחרי שעלו לארץ, חברי תנועת עזרא הקימו את שני הסניפים הראשונים בא"י- תל-אביב ופתח-תקווה. לאחר מכן הוקמו סניפים גם בירושלים וחיפה.
לאחר שנים ספורות החליטה התנועה לקיים מספר פעילויות כדי לחזק את הקשר בין הסניפים, ובהן הועידה הארצית שהתקיימה פעם בכמה שנים, מחנות קיץ (שבהם בוצעה עבודה קיבוצית והיו שבועיים) פעם בשנה, סמינריוני הדרכה למדריכים החדשים פעם בשנה וימי עיון למדריכים כמה פעמים בשנה.
בתנועה היה דגש על ערך החינוך, המדריך לא סתם מושיב חבורת צוציקים ומספר להם סיפור אלא מדריך את החניכים לחיים ומנגיש להם את מטרות וערכי התנועה.
בתקופה זו חברי התנועה הקימו מספר קיבוצים לדוג' יסודות, חפץ חיים, שעלבים ועוד, וגם כמה משקים משותפים (שאחד מהם, 'נתיבה' יהפוך במהלך השנים לישוב ששמו יד בנימין). חברי התנועה גם השתייכו לארגון פועלי אגודת ישראל (פא"י) והתגייסו להגנה ונאבקו בבריטים ששלטו אז בארץ. לאחר הקמת המדינה ומלחמת השחרור מבנה התנועה השתנה, כל החניכים למדו בביה"ס 12 שנים, ולאחר מכן הגברים גם התגייסו לצבא. לכן התנועה הצטרפה לשאר התנועות החלוציות ואיתן הקימה את חיל הנח"ל ששילב שירות צבאי עם תרומה חלוצית ואף נתן לחלק מהחיילים לשמש כקומונרים ושליחים בזמן השירות בו.
פעילות הארגון הפכה לרבגונית מאד: מפעלי קיץ כגון מחנות עבודה, סמינריונים לחברי חבריה ג', מחנות קיץ וגורים, ימי הדרכה וכנסי מדריכים, הוצאת חומרי הדרכה ושיעורי דינים, ארגון טיולים ומסעות ארציים וכמובן עבודה שוטפת הכוללת בין היתר חודשי ושבתות ארגון.
ומה התנועה עשתה אחרי זה? כשכבר לא היה צורך בפעילות חלוצית כמו פעם ואופן התרומה למדינה השתנה? את זה נראה בפעולה הבאה. שבת שלום
דיאלוג בין שניים מחברי התנועה
- זהו, אני כאן, בארץ הקודש. עליתי עם התנועה שלי בגלל שהיה קשה להסתדר בגרמניה, והיה נראה שאט אט ואנחנו אבודים. ועכשיו, אני כאן, בארץ ישראל ארץ הקודש של עם ישראל. ומה יעלה בגורלה של התנועה? התנועה שהתחנכנו לאורה?
- אל תדאג חברי הטוב, אנחנו עכשיו עלינו לארץ אבל זה לא משנה כלום, אנחנו עדיין נמשיך להנהיג בתנועה, ולהוביל לאורו של הרש"ר הירש.
- אבל.. איך אתה יכול לומר ככה?? אנחנו עכשיו בארץ הקודש לה חלמנו שנים, אנחנו לא יכולים להמשיך לעשות אותו דבר ולהתעלם מהמציאות, בא נשנה גישה!
- אבל מה נעשה?
- בוא נלך להקים יישובים בארץ! נפריח את השממה! נלחם למען המדינה!
- רגע רגע אתה מפספס את העניין התנועה שלנו הוקמה בשביל להחזיר נוער שנפל לדרך התורה ל"יהודי השלם".
- בסדר בסדר. אני מכיר את הפילוסופיות שלך, אבל בא נעשה משהו מעבר, בא נשנה, אי אפשר ככה להתעלם מהעובדה שאנחנו עכשיו כאן בארץ ישראל!
- אממ יש לי רעיון, בא נלך לנוער הנופל בארץ ישראל, נחזק אותו, נקים סניפים וככה גם נמשיך באידיאלי התנועה.
- אבל אח שלי, אתה לא מבין מה קורה פה??? אנחנו בארץ ישראל!! ארץ ישראל! חייבים לתרום למען הארץ להקים יישובים, ולהפריח את השממה!!
- טוב, בסדר.. בגלל שאתה כל כך איתי אז..
- נפריח את השממה!!
- לא!! נלך להקים סניפים ולפתח את הנוער!!!
- אוף אתה כזה עקשן.
